כִּ֚י אָמַ֣ר דָּוִ֔יד הֵנִ֛יחַ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמּ֑וֹ וַיִּשְׁכֹּ֥ן בִּירוּשָׁלִַ֖ם עַד־לְעוֹלָֽם׃
Car David se disait: "L’Éternel, Dieu d’Israël, a assuré le repos à son peuple et fixé pour toujours sa résidence à Jérusalem;
תרגום ירושלמי
אֲרוּם אֲמַר דָוִד אַנְיַח מֵימְרָא דַייָ אֱלָהָא דְיִשְרָאֵל לְעַמֵיהּ וְאַשְׁרֵי שְׁכִנְתֵּיהּ בִּירוּשְׁלֵם עַד לְעָלְמָא: