וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בְעִיר־דָּוִ֖יד עִם־הַמְּלָכִ֑ים כִּֽי־עָשָׂ֤ה טוֹבָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְעִ֥ם הָאֱלֹהִ֖ים וּבֵיתֽוֹ׃ (ס)
On l’ensevelit dans la cité de David, avec les rois, car il avait bien mérité d’Israël, de Dieu et de son temple.
תרגום ירושלמי
וּקְבָרוּ יָתֵיהּ בְּקַרְתֵּיהּ דְדָוִד עִם מַלְכַיָא אֲרוּם עֲבַד מִצְוָתָא בְּיִשְרָאֵל וְעִם מֵימְרָא דַייָ וּבֵית מַקְדְשָׁא: