וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜ד וְהָעָ֧ם אֲשֶׁר־אִתּ֛וֹ אֶת־קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ עַ֣ד אֲשֶׁ֧ר אֵין־בָּהֶ֛ם כֹּ֖חַ לִבְכּֽוֹת׃
Alors David et ceux qui l’accompagnaient, élevant la voix, pleurèrent aussi longtemps qu’ils en eurent la force.
תרגום יונתן
וַאֲרֵים דָוִד וְעַמָא דִי עִמֵיהּ יַת קַלְהוֹן וּבְכוֹ עַד דְלָא הֲוָה בְהוֹן חֵילָא לְמִבְכֵּי: