וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־קֹ֜רַח וְאֶֽל־כָּל־עֲדָתוֹ֮ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְהוָ֧ה אֶת־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְאֶת־הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו׃
שם משמואל
בוקר ויודע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו, הנה במה שדחה אותם לבוקר ולא עשה הנסיון מיד, והי' מרויח שלא הי' שאר השבטים נמשכים אחריו כמ"ש ויקהל עליהם קרח את כל העדה וברש"י כל הלילה ההוא הלך אצל השבטים ופתה אותם וכו' עד שנתפתו כולם, הרבה טעמים נאמרו בזוה"ק ובמדרשים ובכל המפרשים:
שם משמואל
בוקר ויודע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו, ובזוה"ק אמאי בוקר ואמאי קדוש ולא טהור אלא אינן מסטרא דטהור קא אתיין, וקדוש כהנא אמר משה בוקר דכדין כתרא דכהנא אתער בעלמא אי אתון כהני הא בוקר פלחי עבודה דבוקר וכו' תרין דרגין אינון קדוש וטהור כהן קדוש לוי טהור וע"ד הקדוש כתיב, ויש להבין הלא קרח שרצה להיות כה"ג הרי רצה להיות קדוש, ושוב ראוי' לו עבודת הבוקר: