איזכורים על במדבר יז:ו

וילונו וגו' אתם המתם את עם ה', פירש רמב"ן שהאשימו אותם על שנתנו עצה לבחון בקטורת והיו יכולין ליתן אות ומופת אחר עכת"ד, ולפי"ז נראה דחשבו שמשה מדעת עצמו אמר לבחון בקטורת מפני שלא אמר מפורש בשם ה', ובזה יש לפרש עונשם וכפרתם בקטורת, דהנה רוב נביאת משה מצינו שלא אמר בשם ה' אלא בלשון משלחו כמ"ש ונתתי מטר ארצכם ואין משה הנותן מטר, ובשאר נביאים עפ"י רוב כתיב כה אמר ה' וכדומה ואינם מדברים בלשון משלחו והטעם מבואר שמשה שכינה מדברת מתוך גרונו משא"כ שאר נביאים, והי' תמיד דבוק בשכינה ע"כ כל דיבורו הוא מאמר הש"י, והנה הם שהאשימו אותו על מה שהבחין בקטורת וחשבו שמדעת עצמו עשה זה הרי הרהרו אחר רבם והוציאו לעז על נבואת משה לחשבו כשאר נביאים, וע"כ נתחייבו בעונש מגפה ר"ל, ובזה יובן ענין הקטורת שכיפר עליהם דהנה הקטורת הוקרב בחוץ כדכתיב הולך מהרה אל העדה, וכתיב וירץ אל תוך הקהל, והלוא קטורת שהקטירו בחוץ חייבין עליו כרת, אך הוא כענין אליהו בהר הכרמל שמותר להקריב בחוץ ע"פ נביא, ואף שמשה לא אמר זה בשם ה', וא"כ בזה עצמו הראה להם שאין משה אומר כלום מדעתו אלא שכינה מדברת מתוך גרונו, דאל"ה הי' מחויב כרת על הקטרה זו ואי אפשר שדבר שחייבין עליו כרת שהוא פסיקת החיים יעצור המגפה ויביא חיים, וכעין דברי המדרש פרשת בא שנתן טעם דאין מתרפאין בע"ז ג"ע ושפ"ד משום דהם שורש המות ולא יתכן שיביאו אלו חיים להחולה, וה"נ בנ"ד אי אפשר שדבר שחייבין עליו כרת יעצור המגפה:

וילונו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ואהרן לאמור אתם המתם את עם ה', ויש לדקדק בלשון עם ה' כי לשון עם הוא לשון גנאי כבמכילתא, וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה פירש שהוא מלשון גחלים עוממות שנגזר מלשון ארזים לא עממוהו, וכאן לא פשוטי עם היו אלא נשיאי עדה קרואי מועד אנשי שם, ובמדרש מי הי' אליצור בן שדיאור וחבריו, וא"כ יותר הי' נכון לומר עדת ה', ולשון עם ה' צריך ביאור: