שם משמואל
לו ישמעאל יחי' לפניך, וברש"י הלואי שיחי' ישמעאל איני כדאי לקבל מתן שכר כזה, והדברים תמוהין איך אפשר שאאע"ה הסתפק עצמו בישמעאל בן הגר המצרית מזרע חם המקולל שממנו יצא אותו זרע המבורך בעלי ברית לאלקים, ועוד היתכן שימחול אברהם אע"ה על מתנתו מה תאמר שרה לזה הלא מאז התרעמה ואמרה חמסי עליך שפירש"י חמס העשוי לי עליך אני מטיל העונש כשהתפללת להקב"ה מה תתן לי לא התפללת אלא עליך והי' לך להתפלל על שנינו והייתי אני נפקדת עמך עכ"ל, ומעתה שנתבשר בשורה ימחול על המתנה ועוד אם הוא מחל שרה מי מחלה:
שם משמואל
לו ישמעאל יחי' לפניך, וברש"י איני כדאי לקבל מתן שכר כזה, וכבר דקדקנו שלא יתכן הכוונה כפשוטו שמחל על המתנה כזו, ועוד זכות שרה איך ימחול, והלא כבר אמרה חמסי עליך שלא התפללת על שנינו והייתי נפקדת עמך, ועתה כשנתבשר היתכן שימחול, וכבר פרשנו שלא רצה בתורת שכר המילה, אלא בחסד, למען שאפי' זרעו של יצחק לא יהיו ראוים ח"ו לא יסיר חסדו מאתם, ובשביל שכר המילה יחי' ישמעאל, ויש להוסיף עוד דברים, שחשבון אאע"ה הי' אם יולד יצחק בשכר המילה וכל שכר הוא במדת הדין, א"כ יהי' דינו של יצחק תקיפים מאד בלתי אפשר לסובלם, ע"כ רצה שיולד במדת החסד ויהי' ממוזג, וע"ז השיב לו השי"ת אבל שרה אשתך יולדת לך בן, והיינו דידוע דשרה מסטרא דינין מנה מתערין, ומטעם זה י"ל שהי' לידת יצחק מצד שרה ממצות הכנסת אורחים, מדת החסד למען יהי' ממוזג, ובהיפוך אברהם איש החסד מצדו הי' לידת יצחק שכר המילה שהוא מדת הדין, ובשביל המוזג, וזהו שאמר לו השי"ת אבל שרה אשתך יולדת "לך" בן, היינו שהיא תלד מכח מדתך מדת החסד ע"כ אתה צריך להוליד מכח מדת הדין, דאם אתה תוליד ג"כ מכח חסד יהי' בו שלשה ידות מצד החסד, וא"א שיצא מדת יצחק מדת הדין לפועל כלל: