שם משמואל
ויאמר לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה וגו' נראה שיעקב לא רצה בשכר שיהי' לבן הנותן רק שמאליו יבוא לו שכרו ע"י לידת הצאן כמראה שהתנו, ויובן עפ"י דברי האלשיך בפסוק ונתן לי לחם לאכול, היינו שלא יגיע לו השפעה רק ע"י הש"י בעצמו ולא ע"י שר הארץ עי"ש, וע"כ אם הי' לבן הנותן שכרו שוב הי' בא ע"י שר הארץ כמובן, ויש עוד לומר דהנה נותן ומקבל יש להם חיבור וצירוף זה לזה שדבר הניתן מחברן ומצרפן ועיין מ"ש מהר"ל בהא דהלוחות הי' טפחים בידו של הקב"ה וטפחים בידו של משה שאז תכלית הדיבוק משה בהש"י עי"ש, והנה יעקב לא רצה להתחבר כלל אל לבן, וזה פי' עם לבן גרתי שהי' תמיד מחזיק עצמו לגר בלתי מחובר ללבן, אדרבה כוונתו הי' להתרחק ממנו, עצמו וממונו, ועיין בזוה"ק בפסוק והכשבים הפריד יעקב, ע"כ לא רצה בשום שכר שיבוא מידו, רק מעצמו כנ"ל, ובזה יש לפרש מה שבמצרים לקחו הרכוש גדול רק ע"י שאלה, ולמה לא בקשו מהם במתנה כי בודאי לא הי' מונעים מהם שהרי אמרו כולנו מתים ועור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו, ולמה להם לקחת בשאלה שיהי' להם להמצרים טענה עליהם ובש"ס תמיד שבאו המצרים לדון לפני אלכסנדרוס מוקדון, ולהנ"ל ניחא שהרי כל עצמם הי' צריכים להפרד מהמצרים שלא יהי' להם שום חיבור, ע"כ לא הי' יכולים ליקח במתנה רק בשאלה ולזכות בהם אח"כ מעצמו בדין שלל מלחמה כאשר רדפו אחריהם כמ"ש הספורנו שם, אבל אם הי' לוקחים מתנה מהם, לעולם הי' להם קצת חיבור באמצעות המתנה והבן: