שם משמואל
קטנתי מכל החסדים וגו' נראה לבאר עפ"י דברי התנחומא וז"ל פגעה בו כת ראשונה נפלו עליו הכוהו ושברוהו, אמר להם הניחוני שאני בן בנו של אברהם הוסיפו להכותו, אמר להם הניחוני שאני בנו של יצחק הוסיפו להכותו ע"כ ולכאורה למה הוסיפו עוד להכותו בשביל זה, אך הטעם אחרי שהי' לו אבות הקדושים א"כ הקושיא עליו יותר חזקה למה הרשיע כ"כ, דכן הוא האמת שכל אדם נשפט לפי המקום ולפי הזמן וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בה' תשובה וז"ש יע"א ע"ה קטנתי וגו' רצונו לומר אחר שיש לו כל כך חסדים ואמת א"כ הוקטן מעשיו בעיניו לומר שלא עשה כלום:
שם משמואל
וילקט יוסף את כל הכסף וגו' ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה, משמע שמקודם נתקבץ הכסף ביד יוסף ואח"כ כשקיבץ את הכל הביא את כל הכסף יחד לבית פרעה, ויש להבין למה הי' לו טורח הזה ולא נמסר כסף המכר של כל יום ויום לאוצר המלך כהמנהג, ונראה לפרש עפ"י מה שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה בטעם החזרת כסף איש בפי אמתחתו בראשון ובשני, כי כל כסף וזהב שבעולם יוסף לקטו והביאו למצרים וכשיצאו ישראל ממצרים לקחוהו עמהם, וברוחניות הי' כל השתוקקות שבעולם ומכונה בשם כסף וזהב וישראל לקחו כל אלה להשתוקקות הקדושה וקבלת התורה וזהו הרכוש גדול באמת, וכסף וזהב הגשמי הי' רק לבוש לזה, ולפי"ז מובן אשר כסף וזהב של יעקב לא הי' צריך לבוא מקודם ליד מצרים עכת"ד, לפי"ז יש לומר דבכוונה עשה יוסף שלא הלך הכסף ישר לאוצרות פרעה אלא תחילה באו תחת ידו, וכן ברוחניות הי' בא כל רצוניות והשתוקקות הגשמים והחומרים אליו והוא זככם ודקדקם מקודם עד שלא היו כ"כ מגושם, כדי שיהי' אח"כ ביכולת ישראל ללקחם להקדושה, כי באם לא הי' נעשו מקודם מזוכך ביד יוסף לא הי' בכח ישראל להפכם מבירא עמיקתא טנופא דכסופא דהאי עלמא לאיגרא רמא הוא רצוניות והשתוקקת תורה ועבודת ה' אדרבה הי' חשש שלא ימשכו את רצון ישראל למה שהם בגשמיות:
שם משמואל
קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך וגו' ברש"י נתמעטו זכיותי ע"י החסדים והאמת שעשית עמי וכו' וכן בש"ס שבת (ל"ב:) ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו, א"ר חנין מאי קרא קטונתי מכל החסדים ומכל האמת פירש"י הוקטנו ונתמעטו זכיותי בשביל החסדים אשר עשית וגו', ויש להבין הלא חסד הוא פירושו אעפ"י שאינו כדאי ואין מגיע לו כלום, ואמת פירושו שמגיע לו עפ"י דין כבש"ס ע"ז (ד':) בהא דלא ליצלי אינש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא ביחיד משום דשלש שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה תורה דכתיב בה אמת דכתיב אמת קנה ואל תמכור אין הקב"ה עושה לפנים משורת הדין, וא"כ בשלמא אמת שהוא לפי שורת הדין בשכר זכיותיו שייך לומר שמנכין לו משכר זכיותיו בשביל האמת שנעשה עמו, אבל חסד שאיננו בשכר זכיותיו כלל איך שייך לומר שמנכין לו משכר זכיותיו בשביל חסד הנעשה עמו, ואם מחשבין כנגד הזכיות שוב לא יהי' במדת חסד, ובר מן דין יש להבין איך שייך לומר חסד ואמת שניהם יחד, דאם חסד איננו אמת ואם אמת איננו חסד, כבש"ס ע"ז הנ"ל, ובש"ס ר"ה (י"ז:) ר"א רמי כתיב ולך ה' חסד וכתיב כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, ועוד שם אילפי ואמרו לה אולפא רמי כתיב ורב חסד וכתיב ואמת ותירץ דזה בתחילה וזהו בסוף, פירש"י כשרואה שאין העולם מתקיים בדין וכאן לא שייך תירוץ זה: