שם משמואל
ויקחהו וישלכו אותו הבורה יש לדקדק דלכאורה תיבת ויקחהו מיותר ומה השמיענו הכתוב בזה, ומה לי אם משכוהו ודחפוהו לבור, או לקחוהו והשליכו אותו, ונראה לפרש עפ"י מה שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצלה"ה שלקיחה הוא לשון הגבהה וכמ"ש ולקחתם לכם הנאמר בלולב שפירושו הגבהה כאמרם ז"ל מדאגבי' נפיק בי' עכ"ד, ולאו דווקא בגשמיות ובפועל אלא ברוחניות ובחשיבות נמי נופל לשון לקיחה, וכן הוא במדרש ויקח את האדם עילה אותו, וכן בשרה דכתיב ותקח האשה בית פרעה עילה אותה, והיינו דהנה בבור הי' נחשים ועקרבים והגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דנחשים ועקרבים זה חם וזה קר, כבש"ס ע"ז (כ"ח:) דעקרב הוא קר והוא לעומת מדתו שהוא ברית כלול אש ומים כמ"ש הרמב"ן ריש ויקרא עכת"ד, ויש להוסיף בה דברים שזה הי' מירוק למדתו, והיינו דהנה כתיב ומוראכם וחתכם יהי' על כל חית הארץ, כי הצלם אלקים שעל האדם מטיל פחד ואימה על כל חית הארץ, וע"כ אמרו ז"ל אין החי' שולטת על האדם עד שנדמה לה כבהמה, והיינו שמחמת עבירה נסתלק צלם אלקים מהאדם, ושוב אין לה פחד מהאדם, והנה יוסף מדתו שמירת הברית, וידוע דשמירת הברית הוא שלימות צלם אלקים והי' ליוסף שלימת צלם אלקים ונתקיים בו ומוראכם וחתכם יהי' על כל חית הארץ, אלא שמחמת שהי' קושיא על יוסף מה דויבא יוסף את דבתם רעה על אביהם, וכבר אמרנו שלא הי' חטא אלא לרם המעלה כמוהו ששתק ולא הרהיב עוז בנפשו ולא הוכיח את אחיו, ושתיקתו במקום הראוי לדבר נחשב כפגם הדיבור, וידוע דברית המעור וברית הלשון מכוונים, ע"כ נחשב פגם במדתו, וממילא שוב לא הי' צלם האלקים מאיר כ"כ בפניו, והי' ביכולת החי' לשלוט בו, ונראה שזה הי' הענין שלא קיבל יעק"א תנחומין עליו כי אמר טרף טרף יוסף והי' חושב שבלתי אפשר הי' לחי' לשלוט בו כי ידע מדתו שהוא שומר הברית, וע"כ חשש אולי ח"ו קלקל מדתו ופגם זה הי' עיקר צרתו וכאב לבו, וזהו הענין שניצנצה בו רוה"ק על אשת פוטיפר וכמ"ש ויפוזו זרועי ידיו וכברש"י שם, אך במה שנשלך לבור נחשים ועקרבים חם וקר לעומת מדתו שנפגם קצת, בפחדתו מהם נתמרק חטאו ושוב חזר עליו הצלם אלקים והאיר על עבר פניו, ושוב לא הי' ביכולת הנחשים והעקרבים להזיקו ונתקיים בו כענין שכתוב בדניאל אלקי שלח מלאכי' וסגר פום אריותא ולא חבלוני ובזוה"ק (קצ"א.) דמלאכי' הוא הצלם אלקים שעליו: