שם משמואל
וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבוח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים, משמע שהסעודה שעשה להם הוא בשביל שהי' בנימין אתם, ויש ליתן טעם לשבח כי סעודת יוסף הי' מעין סעודת שבת, וכמו שהסעודה של שבת צריכה הכנה כמ"ש והכינו את אשר יביאו, כן נמי האדם צריך הכנה שיהי' מוכן לסעודתא דמלכא, והם באשר שנסתלק מהם רוה"ק כבמדרש יסגור על איש ולא יפתח, וגם שהי' עצבים בכלל על מכירת יוסף ומה שגרמו ליעקב בלתי אפשר להם שיהי' במוחין דגדלות להיות ראוי לסעודה רמה כזו, אלא באמצעות בנימין ישפה שהי' יודע ושותק, וכן במדרש לקמן במעשה דגביע שרמז להם גברא דיוסף יש כאן, וכאשר ראה את יוסף במעלתו הגדולה בודאי הי' מלא שמחה ובהתרוממות הנפש, ובאשר הי' צדיק דלתתא באמצעותו נתקרבו כולם ונעשו כולם ראוים להסעודה, ויש לומר כעין זה בסעודתא דמלוה מלכא סעודתא דדוד מלכא משיחא, כי בשבת שיתא יומין מיני' מתברכין, אך לרגלי רוממות השבת אין הימי חול ראוין להתברך ממנו אלא באמצעות סעודתא דמלוה מלכא כענין דוד מלכא משיחא שמדתו ממוצעת בין העולמות סופו של זה והתחלתו של זה כידוע ליודעים: