אַל־תֹּאמַ֣ר בִּלְבָבְךָ֗ בַּהֲדֹ֣ף יְהוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֹתָ֥ם ׀ מִלְּפָנֶיךָ֮ לֵאמֹר֒ בְּצִדְקָתִי֙ הֱבִיאַ֣נִי יְהוָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְרִשְׁעַת֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה יְהוָ֖ה מוֹרִישָׁ֥ם מִפָּנֶֽיךָ׃
שם משמואל
אל תאמר בלבבך בהדוף ה' אלקיך אותם מלפניך לאמר בצדקתי וגו' וברשעת הגוים, וגו' כי ברשעת הגוים וגו' ולמען הקים את הדבר אשר נשבע וגו', ויש לדקדק דהנה שני דברים חלוקים יש כאן כליון האומות, ומה שישראל ירשו אותם, וכליון האומות הוא באמת מחמת רשעת הגוים, רק מה שישראל ירשו אותם, אל תאמר בצדקתי אלא למען הקים את הדבר אשר נשבע וגו', וא"כ למה הזכיר הכתוב חלוקת כליון האומות כלל שבזה החלוקה אין כאן שינוי ממה שחשבו ישראל מעיקרא ואין בו ציווי כלל: