וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד׃
שם משמואל
ומלתם את ערלת לבבכם, וערפכם לא תקשו עוד, וכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה דקדק ממה שכתוב בפ' נצבים הבטחה על העתיד, ומל ה' אלקיך את לבבך וגו', משמע שאין זה ביד האדם, אלא הקב"ה יעשה זאת וכמ"ש הרמב"ן שם, שהבחירה בטוב תהי' אז טבע באדם וישוב בזמן ההוא לאשר הי' קודם חטאו של אדה"ר, וא"כ איך באה בכאן ציווי על האדם לעשותו עכ"ד: