וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעָבְד֔וֹ בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃
שם משמואל
בכל לבבכם ובכל נפשכם, הקשו המפרשים למה לא כתיב ובכל מאודכם, ונראה דהנה דרשו חז"ל ובכל מאודך בכל ממונך, והטעם י"ל כי מלת מאוד הוא דבר שאינו נגבל, וע"כ הממון מתייחס למאוד דמי שיש לו מנה רוצה מאתים, והנה מלת ציבור אמר כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה הוא ג"כ יוצא מהכלי ובלתי מוגבל, וע"כ א"צ לומר בהם בכל מאודכם, בלתי מוגבל, כי הכל הוא בהם בלתי מוגבל: