וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ וְהַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֔ם אֶ֥ל כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת ׀ וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ נִהְיֵ֣יתָֽ לְעָ֔ם לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
שם משמואל
הסכת ושמע ישראל, ובספורנו פירש צייר במחשבתך כמו סכות מלככס, הנה זה לימוד גדול לכל הבא ליטהר שטרם יקרב לכל דבר לעשותו הן בתורה ובתפילה וכן אפי' בדבר הרשות לא יהי' נבהל לעשותו טרם יצייר בעצמו היטב את דבר ההוא וצורתו ותועלתו, וזהו חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין, ואפי' כשבא לשמוע דברי מוסר יצייר בעצמו מקודם מה הוא בא לעשות וזהו הסכת ושמע שאפי' לשמיעה צריכין לצייר מקודם:
שם משמואל
וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמור הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלקיך, ובספורנו הסכת צייר במחשבתך עכ"ל, ויש להוסיף בה דברים שזה עצמו תצייר במחשבתך שהיום הזה נהיית לעם, וזה כענין שכתוב בק"ש אשר אנכי מצוך היום ופירש"י לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה, כן נמי יש לפרש כאן שכל אדם יצייר במחשבתו כאלו הוא מושלך בגועל נפשו, והושיט הקב"ה היום את ימין חסדו ולקח אותו להיות לו לעם והוא יקרא שמו יתב' עליו שזה מעורר חפץ ותשוקה נמרצה עד כלות מנפש כמובן: