וַיָּ֨מָת שָׁ֜ם מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד־יְהוָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ מוֹאָ֖ב עַל־פִּ֥י יְהוָֽה׃
שם משמואל
וימת שם משה עבד ה', בספרי לא בגנותו של משה הכתוב מדבר אלא בשבחו שכן מצינו בנביאים הראשונים שנקראו עבדים שנאמר כי לא יעשה ה' דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים, ויש להבין מאי ס"ד שזאת גנות, ונראה דהנה יש בחי' בן ובחי' עבד כמה שאנו אומרים אם כבנים אם כעבדים, ומשרע"ה שהי' מובחר מין אנושי בודאי הי' בבחי' בן, ואם לא הוא הי' בבחי' בן מי יהי' זאת, ובכן יכול שזאת גנות למשה, ע"ז אמר שאינו כן שאדרבה שזה שבח גדול למשה שעם כל דביקתו הי' מקבל עליו בכל פעם יותר ויותר קבלת עול מלכות שמים כעבד העושה הכל רק לטובת רבו, ולא השתמש עם הדבקות והאהבה לעצמו להתענג על ה' רק הכל לעבדות ה' וזאת היא מדת כל השלמים וע"כ נקראו כל הנביאים עבדים, ומזה תוכחת מוסר לכל איש שיש לו התעוררית של שמחת מצוה לא יספיק זה בעיניו רק אז יקבל עליו עול מלכות שמים שלימה לקשור עצמו בקשר אמיץ להיות רק ביראת השם כל היום: