וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה מִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֗ה וּמִן־הַדָּם֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמִּזְבֵּחַ֒ וַיַּ֤ז עַֽל־אַהֲרֹן֙ עַל־בְּגָדָ֔יו וְעַל־בָּנָ֛יו וְעַל־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּ֑וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְאֶת־בָּנָ֛יו וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃
שם משמואל
ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן וגו', יש לדקדק למה בהצואה בפ' תצוה נאמרו הזאות אלו קודם הקרבת אימורי השלמים וכאן במעשה נאמרו אחר ההקרבה, והרמב"ן ז"ל עמד בזה, ונראה דהנה בזוה"ק וכן דעת הרמב"ן דהפרשיות כסדרן נאמרו ופרשת תצוה נאמרה קודם מעשה העגל, והנה אמרו ז"ל כי הפר ושני האילים הם לכפר על אדה"ר ושני בניו, וברש"י שהוא לכפר על מעשה העגל, ויש במדרש שפר החטאת נגד אהרן ושני האילים כנגד שני בניו, אך אלו ואלו דא"ח דקודם החטא הי' לכפר על אדה"ר ושני בניו כנ"ל, אך אחר החטא בא גם לכפר על מעשה העגל, ורש"י ז"ל שפי' בפרשת תצוה שהוא לכפר על מעשה העגל וכן במדרשים הם ס"ל מפורש דמעשה העגל קדים, אך לדעת הזוה"ק והרמב"ן בפשיטות כמו שכתבתי: