וַיְדַבֵּ֨ר אַהֲרֹ֜ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן הַ֠יּוֹם הִקְרִ֨יבוּ אֶת־חַטָּאתָ֤ם וְאֶת־עֹֽלָתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַתִּקְרֶ֥אנָה אֹתִ֖י כָּאֵ֑לֶּה וְאָכַ֤לְתִּי חַטָּאת֙ הַיּ֔וֹם הַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃
שם משמואל
הן היום הקריבו, ברש"י מהו אומר אלא אמר לו משה שמא זרקתם דמה אוננין שהאונן שעבד חילל אמר לו אהרן וכי הם הקריבו שהם הדיוטות אני הקרבתי שאני כ"ג ומקריב אונן, עכ"ל, ויש להבין הלוא כתיב וימציאו בני אהרן אליו את הדם שפירש"י לשון הושטה, שהוא עבודת הולכה אחת מארבע עבודות שהפסולין לעבודה פוסלין בהם, וא"כ מסתמא גם שעיר הזה כך הי' סדר הקרבתו, ואם בא לומר שהולכת דם שעיר זה לא הי' על ידיהם הי' לו לומר בלשון אחר, ולא בלשון פשיטות, וגם מאמר משה לא הי' לפרט שמא זרקתם את דמה אוננין אלא שמא הקרבתם את דמה אוננין שהי' כולל גם הולכה שעשו כן בקרבנות הקודמים: