איזכורים על ויקרא כו:י

ואכלתם ישן נושן, להבין מה הוא הבטחה זו כי מה יתרון להם בהיות להם תבואה כ"כ שא"צ, והרי אין מוציאין כל דבר שיש בו חיי נפש לחו"ל, וחוץ מזה ע"כ אין הכוונה שיהי' כ"כ שיהי' למכור, דא"כ לא יהי' הגרנות מלאות כ"כ, ומה זה שאה"כ וישן מפני חדש וגו' והענין, עפימ"ש כ"ק אאמו"ר זצללה"ה הטעם דבזמן שבהמ"ק קיים אין שמחה אלא בבשר שלמים, ובזה"ז אין שמחה אלא ביין כי שמחת יו"ט היא בפנימיות, ולכך אין מרקדין ביו"ט, דריקוד הוא באברים חיצוניים, ולעורר שמחה זו צריכין ג"כ דבר שיש בה פנימיות, ובשר שלמים בחיצוניות הוא שוה לשאר בשר רק בפנימיות יש בו קדושה, ויין ג"כ הוא פנימיות, ויין בענבים מיפקד פקיד, ונכנס יין יצא סוד עכתדה"ק, וידוע שכל דבר חדש יותר טוב מישן חוץ מיין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו, והטעם משום שכל חומריות וחיצוניות הם תחת הזמן, וע"כ הם מתקלקלין באורך הזמן, אבל יין שעיקרו הוא פנימיות והחיצוניות נפרד ממנו בהמשך הזמן, ע"כ כשיזקין הוא יותר טוב, וזה הוא הברכה שגם בתבואה ג"כ יהי' בו כח פנימי רב עד שיהי' יפה כשנתישן כענין יין, וע"כ לא יהי' המאכל מגשם את האדם כי כל עיקר שהמאכל מגשם האדם הוא מצד החומריות שבו והבן: