איזכורים על ויקרא כו:יא

ולא תגעל נפשי אתכם, הק' הרמב"ן וז"ל ולא ידעתי מה טעם בזה שאמר הקב"ה כי בשמרנו כל המצוות ועשותינו רצונו לא ימאס אותנו בגעול נפשו וכן בעברינו על בריתו ועשותנו נאצות גדולות אמר לא מאסתים ולא געלתים, ואמר הנביא בשעת הקלקלה המאוס מואסיתנו אם בציון געלה נפשך ע"כ:

ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם, וכתב הרמב"ן ולא ידעתי מה טעם בזה שיאמר הקב"ה כי בשמרנו כל המצות ועשותנו רצון לא ימאס אותנו בגעול נפשו וכן בעברנו על בריתו ועשותנו נאצות גדולות יאמר לא מאסתים ולא געלתים וכו', ונראה לפרש דהנה כתיב לא יראני האדם וחי ופרשו בו מפני שניתוק הרכבתו, והיינו כי הנפש תמשך אחר שורשה, ולא תעצור כח קשרי הגוף למנעה מחמת עריבות ומתיקות המראה ובהכרח תעלה ותגביה כנשר מבית כלאה היא הגוף, והגוף באשר הוא חומר עכור א"א לעלות עם הנפש ע"כ נתנתקה ההרכבה, וזה שאמר בכאן שלרגלי היעודים הטובים ונתתי משכני בתוככם בתוככם דווקא, ויש חשש ניתוק ההרכבה, כי העליונים אינם סובלים את הגוף העכור מה גם שכינת כבודו ית"ש, ע"ז באה ההבטחה כי לא תגעל נפשי אתכם, נפשי היינו שכינת כבודו ית"ש, אתכם היינו הגוף, כי אז יהי' שיעור הזככות רב ועצום מאד ויהי' הגוף במדרגת הנפש ותעלה בעלותה: