Allusion על שמות 35:21

ויבואו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אותו הביאו את תרומת ה' וגו', ויש להבין מהו כפל הלשון כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו, והרמב"ן והא"ע פי' נשאו לבו הם החכמים העושים במלאכה ולא זכיתי להולמו, שהרי הכתוב מסיים הביאו את תרומת ה', ואם תדחק לומר דאמאי דסליק מיני' קאי היינו אנדבה רוחו, מכל מקום אינו מובן למה סתם המקרא ולא פי' אמאי דפתח מיני' כלום, והי' לו לומר אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה, ועוד דבהציווי פרט הנדבה ברישא והדר וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו ובהעשי' נהפוך הוא, וראיתי באור החיים שלא הביא את פירושם ז"ל כלל, ופירש דשניהם קאי על המתנדבים אלא שיש שני מיני מתנדבים יש מתנדב ברצונו הטוב ולא באונס וכפי יכלתו וזה נקרא נדבה רוחו, ויש מעלה גדולה מזו שהלב מנסהו ומעריכו בערך עשיר ליתן יותר מכפי יכלתו עיי"ש, ובעניותן יש לפרש עפ"י דרכם ז"ל באופן אחר, דהנה אמרו ז"ל יבוא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל, ובאשר ישראל היו מדוכאים מאד ושפלים בעיני עצמם מחמת חטא העגל עד שבגוים אמרו לא יוסיפו לגור, וישראל קבלו על עצמם מרצונם להיות מרמס למלאך המות ודייש למלכיות להיות להם לתיקון על חטאם זה, וממילא מובן שכאשר שמעו ונתבשרו שזהב המשכן יכפר על זהב העגל, הי' שוה בעיניהם ליתן את כל הונם כופר נפשם, ק"ו מהקבלה להיות למרמס למלאך המות ודייש למלכיות, וכמ"ש עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו, וזה נקרא נדיבת הלב, היינו שנותן משלו בשפע, ומכל מקום יש עוד מעלה גדולה מזו שלא לבד לתועלתם וכופר נפשם, אלא מחמת התרוממות הנפש ליתן את כל הון ביתו באהבה לעשות רצון עליון אף בלי הגיע לו שום תועלת מזה, לא בעוה"ז ולא בעוה"ב, והוא כענין אמרם ז"ל דבאדם חשוב חשובה הנתינה לקבלה, על אחת כו"כ הנתינה למלך מה"מ הקדוש ב"ה, וזהו הגבהת לבו בדרכי ה', וזהו אשר נשאו לבו, ויש לומר עוד שהוא מענין הגסת הדעת כמו שאמר מרע"ה לאהרן הגיס דעתך ובא שמש למלך, גם זה ליתן איש את כל הון ביתו באהבה צריך להרהיב עוז בנפשו אחרי אשר כל איש יודע את נגע לבבו אלא יגבה לבו ויגים דעתו כאמרם ז"ל חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם: