Allusion על שמות 40:20

ויקח ויתן את העדות וישם את הבדים, הנה מפורש ששימת הבדים הי' אחרי נתינת הלוחות לארון, ובפרשת תרומה נאמר נתינת הלוחות אחר הבדים, ואולי יש לומר דהנה ביומא (ע"ב:) שהבדים בטבעות היו מתפרקין ואין נשמטין, פירש"י בראשיהם היו עבין והכניס ראשן אחד בדוחק בטבעות ובאמצען היו דקין הלכך לא היו נדחקין בטבעות אלא מתפרקין והולכין לכאן ולכאן, אבל אינן נשמטין לצאת מהם לפי שהיו עבים בראשיהם עכ"ל, ועדיין אינו מובן שמשמע מפירש"י שם מהקושיא ומהתי' [עיי"ש היטב] שאינן נשמטין כלל, הלוא עכ"פ בדוחק היו נשמטין שלעומת שבא כן ילך, ונראה דהנה הארון אף שהי' גשמי מ"מ הי' בו ענין רוחני שנשא את עצמו ולא הי' מכביד על נישאיו ובירדן נשא את משאיו, וע"כ אף שהיו עבים הבדים בראשיהם ולפי טבע הגשם לא הי' נכנס בטבעות, מ"מ טבעות הארון היו מתפשטין לצורך הכנסת הבדים, וגדולה מזו מצינו בא"י שבזמן שיושבין עלי' פשטה ובזמן שאין יושבין עלי' גמדה, ומשום שהי' בא"י ענין אלקי, ומובן עאכו"כ הארון שהי' כל ענינו בלתי טבעי, וכ"ז לצורך הכנסת הבדים שכן היתה המצוה, אבל כשבא להסיר את הבדים שעוברין בלאו בודאי לא התפשטו הטבעות, ומעתה י"ל דבצואה בפ' תרומה שהיתה קודם החטא והי' כל ענינם בלתי טבעי כמ"ש במק"א, ע"כ אף טרם שנתן בארון את הלוחות הי' הארון נמי בלתי טבעי והיו הטבעות מתפשטין, אבל במעשה שהי' אחר החטא לא היו הטבעות מתפשטין עד אחר שניתנו הלוחות בהארון, ונתקדש הארון עוד יותר בקדושת הלוחות שהי' בהם מכתב אלקים בלתי טבעי: