חסידות על אסתר ח:יז

ענין מ"ש (מגילה ו סע"ב) מסמך גאולה לגאולה עדיף והיינו גאולת מצרים לגאולת פורים. הוא דגאולת מצרים היה ראש של כל הניסים והיה ראשית התגלות קדושת ישראל בעולם והיה הנס גלוי לכל העולם שהשי"ת בחר בנו לעם ועשה נסים נגליים שהם חוץ לדרך הטבע וכש"נ שמעו עמים ירגזון וגו' אמנם נס פורים נקרא סוף כל (העמים) [הנסים] (כמ"ש יומא כט.) מפני שהכל היה בהסתר גדול והיה מלובש כמעט בדרך הטבע שע"י סיבה שלקח אחשורוש את אסתר ונשאה חן בעיניו על ידי זה פעלה להכניע את המן ולנשא את היהודים. וז"ש (חולין קלט :) אסתר מן התורה מנין ואנכי הסתר אסתיר וכדאיתא בסה"ק ע"פ זה שעיקר הירידה של האדם הוא כאשר כאשר נעלם ממנו זאת שהוא בהסתר פנים וזש"נ ואנכי הסתר אסתיר שיסתיר ההסתר פנים. וזה היה עיקר נס פורים שהיו אז בשפל המדרגה וכאשר הרגישו ישראל שעומדים בתכלית ההסתר כש"נ אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד וגו' וכידוע דענין אבילות והספד יורה על דבר שנחלט בדעת האדם שכבר אבדה תקותו וכענין אבל והספד על מת שאין אופן להחזירו ועל ידי זה שהרגישו ההסתר פנים נהפך להם מאבל ליום טוב. וז"ש (מגילה יא.) אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו בימי מרדכי ואסתר. ואין המכוון במה שנאמר ראו כל אפסי ארץ על או"ה דהם לא ראו את ישועת אלהינו כיון שהיה מלובש קרוב לדרך הטבע כנ"ל. ומה שנאמר ורבים מעמי ארץ מתיהדים היה רק מפחד היהודים ומפחד מרדכי שראו שגידלו המלך בשביל כבוד אסתר המלכה. רק המכוון ראו כל אפסי ארץ על ישראל שהיו אז בתכלית השפלות בההסתר עד אפסי ארץ ודייקא ע"י זה ראו את ישועת אלהינו מתוך ההסתר הזה דייקא. וענין זה מתנוצץ בכל שנה בימי פורים נתודע לכל פרטי נפשות ישראל כל מי שיודע נגעי לבבו איך הוא בשפל המדרגה והוא מתמרמר ע"ז. בזה עצמו נודע ומאיר בלבו שנהפך לו מיגון לשמחה:

וְזֶהוּ: וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי – שֶׁהַדִּבּוּרִים אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי, שֶׁהֵם דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, נִמְצָא כָּתוּב בְּסִפְרֵיהֶם, כִּי הַדִּבּוּר שֶׁל הַצַּדִּיק הָלַךְ לְמֵרָחוֹק עַד שֶׁנִּכְתַּב וְנֶחְקַק שָׁם בְּסִפְרֵיהֶם, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה נִמְצָא בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, כִּי נִמְצָא בְּסִפְרֵיהֶם הַדִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי, כַּנַּ"ל. וַאֲזַי, כְּשֶׁבָּאִים אֵלּוּ הָעַכּוּ"ם וּמוֹצְאִים שָׁם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, מִזֶּה נַעֲשִׂים גֵּרִים, בִּבְחִינַת (אסתר ח): וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים:

והנה אמרו (יומא כ"ט א') למה נמשלו אסתר לשחר לומר מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים והאיכא חנוכה ניתנה לכתוב קאמינא והניחא למאן דאמר מגילת אסתר ניתנה לכתוב אלא למאן דאמר לא ניתנה לכתוב מאי איכא למימר מוקי לה כר' בנימין בר יפת אמר ר' אלעזר דאמר רבב"י אמר ר"א למה נמשלה תפילתן של צדיקים לאילה מה אילה קרניה מפוצלות אף צדיקים כל זמן שמרבין בתפלתן תפלתן נשמעת ע"כ. ביאורו כי הכתב הוא הפרסום הדבר לכל באי עולם בדורות הבאים כמו שנאמר (בירמיה) וכתוב בספר וגו' למען יעמדו ימים רבים. ודבר זה אינו אלא בנס שהוא שידוד הכחות והשתנותם מטבעם שדבר זה הוא פלא נרגש. וגם דבר זה נקרא נס בתוך נס כמו שכתבתי לעיל והרי זה על דרך שאמרו (חולין פרק א"ט) תרי תמיהי דכירי אינשי. וזה ענין שנס חנוכה לא ניתן לכתוב כי לא הי' נס מופלא בשידוד הטבע שבכח הניצוח אשר ברא השי"ת לנצח ולהתגבר על זולתו נצחו החשמונאים לבני יון ועם היותם מועטים כבר יארע זה על דרך המקרה שינצחו מועטים למרובים וגם בהיות המעט גבורים. ואינו אלא נס נסתר שאינו נגלה ונתפרסם לכל באי עולם שלא יוכלו להכחיש ובעל כרחם יודו כי ד' אלקים חיים הוא מלך עולם וכדרך ניסי מצרים ודור המדבר שנאמר (יהושע ב׳:ט׳) כי נפלה אימתכם עלינו וכי נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם. ובנס אסתר נחלקו בו אם לא ניתנה לכתוב למה שלא נראה בו שידוד הטבע כ"כ כי אפשר הוא על דרך הטבע שאשה תטה לב בעלה לשנות משפטיו ולהטותו לטובת אומתה. או כדברי האומר שניתנה לכתוב בעבור מה שמצאנו גם שם (אסתר ח׳:י״ז) ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם נראה ממה שגם האומות שאין מרגישים כח השי"ת אלא על ידי פלא כמו שנתבאר לעיל הרגישו אז להתיהד זה יורה כי הי' גם אותו נס שידוד טבע גמור כי על ידי ההנהגה הטבעית לא הי' אפשר להשתנות הגזירה אחר מה שהי' בחוקי פרס שכל מה שנחתם בטבעת המלך אין להשיב. ועוד שעכ"פ לא הי' להיות נהפוך שישלטו המה בשונאיהם וכיוצא מצברים הידועים לדור הרואים הנס שהי' ניכר בהם שידוד טבע ופלא ולכך סובר דנתנה לכתוב: