קישורים על אסתר ח:יז

ובכל מדינה ומדינה וכו' שמחה וששון וכו' ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם וכו' וכל האחשדרפנים והפחות וכו' כי נפל פחד מרדכי עליהם ושאר היהודים נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאויביהם והרג בשונאיהם וכו' ונוח בארבעה עשר בו וכו' והיהודים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר וכו' יש לדקדק בזה הרבה. א' מה פחדו כ"כ הלא בכל מדינות המלך אשר מהודו ועד כוש לא נהרגו רק חמשה ושבעים אלף אשר לא יגיע גם אחד לעיר ובודאי לא הרגו כ"א את אשר היצר והציק להם יותר מדאי ומדוע פחדו כולם וכל האחשדרפנים והפחות. ב' אמרו ונוח מאויביהם והרוג בשונאיהם הלא הרגו טרם שנחו ממלחמתם והי' לומר בהיפך והרוג בשונאיה' ונוח מהם גם נקהלו ועמד על נפשם נראה מיותר גם ונוח בארבעה עשר ונוח בחמשה עשר נראה מיותר והיה לו לומר נקהלו בשלשה עשר ובארבעה עשר ובחמשה עשר עשו יום משתה ושמחה שזהו דבר ידוע שמשפסקו להלחם נחו. ויראה לרמוז בזה ויבואר ג"כ מאמר חז"ל אם כל המועדים יהיו בטלים ימי הפורים לא בטלים וזה צריך טעם וביאור וגם יתבאר מאמר חז"ל שאמרו חכם עדיף מנביא וזה צריך הבנה מאי עדיפתו ונקדים תחילה מאמר חז"ל על פסוק קימו וקבלו היהודים שבתחילה בשעת מתן תורה כפה עליהם הר כגיגת וקבלו התורה מיראה והדר קבלוה בימי אחשורש והקשו בתוס' מה הי' צורך לכופם הלא אמרו נעשה ונשמע ובתנחומא איתא שהכפי' הי' על תורה שבע"פ ומה שאמרו נעשה ונשמע הי' על תורה שבכתב וגם זה עדיין אינו מובן כי מפי הגבורה לא שמענו רק אנכי ולא יהי' לך וא"כ האיך האמינו למשה את התורה אשר כתב להם יותר מאשר אמר להם ע"פ את אשר נצטוה מפי הגבורה הלא גם התורה שבכתב לא ידעהו רק על פי משה גם למה לא קיבלו ברצון התורה שבעל פה הלא דור דעה היו ומה טעם קיבלו התורה שבע"פ יותר בימי אחשורש ויראה לבאר כל זה ע"פ מה שאמרו על פסוק ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון כו' ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראינו אליו וגם זה ראוי להבין כי בעו"ה עינינו הרואות אשר העכו"ם מלעיגים עלינו ועל תורתינו ואי' הבטחתינו אמנם ביארנו הדבר ע"פ מאמר הזוה"ק אורייתא וקדוש ב"ה וישראל חד וביארנו מעט דבריו הקדושים ג"כ עפ"י מאמר דהמע"ה לפנים ארץ יסדת ומעשי ידיך שמה המה יאבדו ואתה תעמוד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלופו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון הכתובים הללו משמיעים לנו מעלות עם בני ישראל הדביקים בו יתברך כי כל מעשי השמים והארץ יתחלפו הגם כי בשורש אצילותם הכל אחדות הפשוט מ"מ הם רק לבושי אחדותו יתברך וישראל עם קרובו אשר המה מתדבקי' ע"י התורה הקדושה בחכמה עלאה כמאמר חז"ל שהתורה נובלת חכמה של מעלה והלומד תורה לשמה הוא מתדבק על ידה באחדותו יתברך ויתעלה וזה הי' מעלת אבותינו אברהם יצחק ויעקב אשר בזכותם אנו חיים וברית כרותה מאת ה' לזרעם עד עולם מפני שנתדבקו בחכמה עילאה ועי"ז השיגו כל התורה קודם שניתנה ולכן לא יתחלפו נשמת הצדיקים בהחלף שמים וארץ כמאמר הכתוב שמובא למעלה כלבוש תחליפם ויחלופו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו ואז כשיתחלפו שמים וארץ וכל צבאם בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון שהם ישארו קיימים לעולם מפני שהם מתאחדים באחדות ממש ודבקים בחכמה עלאה אשר היא רזא דמחשבה והיולי של כל העולמות ולכן לא יתמו בהחלף מעשי ששת הימים אמנם כל זה הוא למתדבק ביראה עלאה ובחכמה עלאה ומקשר א"ע לשרשו ע"י קדושתו וטהרתו ועי"ז יוכל לפעול שיעשה ניסים ונפלאות על ידו כמאמר חז"ל שהקב"ה גוזר והצדיק מבטל וצדיק אשר כזה כל העמים מפחדים ממנו ונותנים לו כבוד ויקר כמו שראינו בעינינו כמה צדיקים אשר הגוים פחדו מהם מפני הידור קדושתם אשר היא נכרת בפניהם מחמת דביקותם בחכמה עילאה כמאמ' הכתוב חכמת אדם תאיר פניו לכן אמרה התורה כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וכו' ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כי מי גוי גדול אשר לו אלהי' קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראינו אליו כי באמת המתדבק בחכמה עלאה ובבינה וה' קרוב אליו כי מתדבק עצמו לשרשו וגם נענה בתפלתו בקראו אליו ונפעלים ע"י ניסים ונפלאות איש אשר כזה באמת כל האומות נותנים תפארת ויקר כאשר עינינו רואות בכמה צדיקי הדורות האלו ג"כ אמנם באם אדם עוסק בתורה שלא לשמה אינו קרוב לה' ולזה אין לו כבוד מהאומות להללו ולשבחו לחכם ונבון. ועפ"ז יתבאר מאמר חז"ל חכם עדיף מנביא כי הנביא אינו יכול לחדש דבר על התורה כמאמר חז"ל אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מפני שיניקת הנביאים היא למטה הרבה מאד מהחכמה עלאה לכן אין להם רשות לחדש דבר על התורה שהיא נובלת החכמה אך חכם המתדבק בהחכמה עלאה שהיא למעלה מן התורה יכול לחדש דברים שלא שמעתן אוזן מעולם כמאמר חז"ל בכמה מקומות שהתנאים היו דורשים מה שלא נשמע מעולם ואפילו משה רבינו לא עמד עליהם כמו שמצינו אצל ר' עקיבא וזה אמרו מ"ח נביאים עמדו לישראל וכולם לא הוסיפו על התורה חוץ ממקרא מגלה מפני שאז המשיכו מוח החכמה כמו שאמרנו על מאמר חז"ל ויעבור מרדכי שעבר עורקימא דמיא שרומז שעבר את עבר הנהר כידוע שבינה נקראת נהר ונתדבק בהחכמה וע"כ יכלו לחדש מקרא מגילה מפני שנדבקו בשורש התורה ובחכמה עלאה ולכן אמרו חז"ל שכפה עליהם הר כגיגית שלא רצו לקבל תורה שבע"פ מפני שזה לא רצו לקבל עליהם שכל חכמים שבדורות יהיה הרשות נתונה להם לחדש דברי תורה ולגזור גזירות כגון שניות לעריות וכדומיהן הגם שהאמינו למשה על דברי התורה זה היה מפני שראו גודל קדושתו וקירון עור פניו ודביקתו בחכמה עלאה ומי יאמר ששאר חכמים ישיגו מדריגה זו ואולם בימי אחשורש שראו שגם ע"י מרדכי נעשו ניסים ונפלאות וזה היה שנדבק בא"ס ב"ה והמשיך מוח החכמה כמו שביארנו ולכן ראו שכל צדיקי הדורות וחכמיהם האמיתיים הם כדאי לחדש דברים ולכן קבלו אז עליהם גם מה שיחודש ע"י חכמי הדורות וזה ביאר מאמר חז"ל אם כל המועדים יהיו בטלים ימי הפורים לא בטלים מפני שבפורים מתגלה מוח החכמה ומתנוצץ מוח החכמה כל היום משא"כ בשבתות וי"ט שאין מתנוצץ מוח החכמה במלכות רק בשעת התפילה ולעתיד יקוים ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים ולא ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם יודעים אותי מקטנם ועד גדלם כי אז יתגלה מוח החכמה בעולם דרך המלכות אז יהיה כל הימים בבחי' ימי פורים שנתגלה מוח החכמה דרך המלכות ולכן יתבטלו כל האורת המתנוצצים במועדות כי הם יהיו כשרגא בטיהרא לנגד גודל הבהירות של מוח החכמה כי אז יהפוך אל העמים שפה ברורה יחד לקרוא כולם בשם המיוחד מחמת התגלות החכמה עילאה וזהו ימי הפורים לא בטלים כי יתגלה מוח החכמה כמו בפורים כל היום וזהו שרבים מעמי הארץ מתיהדים כי הבינו והכירו חכמת אלהותו והודו לאמונת ישראל כי נפל פחד היהודים עליהם ופחד מרדכי וכל האחשדרפנים מנשאים את היהודים מחמת שנתגלה חכמה עלאה שהמשיך מרדכי אל מלכות שמים כדאיתא בכתבי האר"י ז"ל עיין בדבריהם הקדושים כי בפורים מתגלה מוח חכמה דרך המלכות ע"כ ידעו כל האומות מעלות מרדכי ואסתר וכל ישראל יקרבו את עצמם אל השם ית' מחמת התגלות קדושתו בעולם והנה איתא בזוה"ק ששבת נקרא קודש ויו"ט נקרא מקראי קודש כי בשבת מתגלה מוח החכמה וחכמה נקרא קודש בעצמו וביו"ט מתגלה מוח בינה ולכן נקרא מקראי קודש ולא קודש בעצמו נמצא למדן מדברי הזוה"ק שהחכמה נקרא קודש ע"כ שבת נקרא קודש ולא מקראי קודש עיין בכתבי האר"י מזה שבשבת מתגלין מוחין דחכמה בתפילת מוסף ע"כ אסור בעשיית מלאכה ונקרא מנוחה דניחא דכולא בי' וכל דינין מתעברין מני' וזהו ביאור הכתובים הנ"ל נקהלו ועמדו על נפשם ונוח מאויביהם והרוג בשונאיהם ביאור הדבר שנקהלו ועמדו על שורש נפשם שנתגלו עליהם מוח החכמה וגודל הקדושה והשיגו הקדושה שלשבת וזהו ונוח מאויביהם ר"ל שהשיגו מוח החכמה שנקרא נוח ניחא דכולא ע"כ נאמר ששאר היהודים נקהלו בשלשה עשר ונוח בארבעה עשר רמז שביום ארבעה עשר נתגלו להם המוח חכמה דרך מלכות כנ"ל שהיא מוח שבת שהוא יום המנוחה ויותר שהם השיגו המוח כל היום והיהודים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר ובארבעה עשר ונוח בחמשה עשר ר"ל שיהודים אשר בשושן המשיכו המוח חכמה שיתגלה כל היום גם ביום חמשה עשר וזהו ונוח בחמשה עשר כמובן.