חסידות על במדבר יב:ו

וענין זה עצמו הוא בפרשת בהעלותך, כי ראינו מרים ואהרן שהיו במדריגת נבואה ונתיחד הדיבור אליהם לומר להם שמעו נא דברי. ואמנם נכתב הדיבור ההוא בתורה הרי דיבור זה היה בחינה ממוצעת בין תורה ובין נבואה, ולכן ראינו איכות הדיבור שמדבר ממדרגת משה רבינו ע"ה וממדרגת נביאים. וקשה הרי הזמן זמן תורה והמקום מקום תורה, ואף אם שם ה' אז בנפשם בחינה ממוצעת לצורך השעה הרי בטל בזמן ובמקום, לכן הודיע הכתוב שעמד עמוד הענן על פתח האהל והיה המקום ממוצע ג"כ ונתבטל המקום בתרי. ואמנם איך שם ה' בנפשם בחינה ממוצעת, הוא ע"י שצוה אותם לילך שלשתן לאהל מועד ושם נתלבש קול עליון בקול משה רבינו ע"ה, ושני הקולות יחדיו נתלבשו בקול אהרן ומרים והוא בחינה ממוצעת.

הקדמה ז', ז"ל האר"י ז"ל בליקוטי תורה פרשת בהעלותך אם יהיה נביאכם ה' (במדבר יב ו), דע כי שאר נביאים נבואתם במראה, היינו במלכות תתאה אתוודע, ועל ידי המלאך גבריאל שהוא סוד החולם, לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא (במדבר יב ז), הם סוד ב' נוקבין לאה ורחל, כי בית ועליה הם לאה ורחל בסוד נשרפו חיטך בעליה (חולין פ"ג ע"א), כי חט"ה גימטריא כ"ב אתוון בזיווג עליון, ולפעמים הדינים תקיפין נשרפו בעליה, בסוד ראיתי בני עליה והמה מועטים (סוכה מ"ה ע"ב), לזה אמר בכל ביתי נאמן הוא, כי רחל מלכות תתאה יושבת בסוד נ' כפופה בסיבת הקליפות, ומלכות עילאה עומדת בסוד ן' פשוטה מנאמ"ן לנאמ"ן, לזה אמר בכל ביתי נאמ"ן הוא פה אל פה אדבר בו, פירוש כי לאה בסוד פה אחורים, והנה כשחזרו פנים בפנים (בדבר יב ח) פה אל פה אדבר בו והזיווג בסוד הדיבור, כמ"ש (כתובות י"ג ע"א) ראוה מדבר"ת עכ"ל:

ועם כל מה שכתבתי לעיל יובן הכל. בהקדמה מ"ש בזה"ק (זהר ח"א ק"נ:) כי להיות יש חלום אשר הוא נבואה ממש כמש"ה (במדבר יב, ו) אם יהיה נביאכם ה' בחלום אדבר בו, ויש חלום מצד מלכות, לזאת נסתפק יעקב עדיין על חלומו אולי אינו נבואה ממש רק חלום וע"ש. והנה בפ' וישב כתבנו שיש חלום ע"י מיכאל איש החסד וחלום אשר מצדו יקויים כולו בל יפול דבר מדבריו ארצה ואין בו דברים בטלים, אבל יוכל להיות שלא יבוא החלום עד זמן ארוך וכמשרז"ל (ברכות נ"ה:) לעולם יצפה אדם לחלום טוב כו'. ויש חלום אשר מצד גבריאל, והוא להיפוך, כי יתקיים מהרה אבל יהיה בו תערובות דברים בטלים מצד סיגים הדבוקים ונאחזים מצד הגבורה.