וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
אור המאיר
בפסוק ויאמר שמעו נא דברי וגו' לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה. צריך להבין מה ענין זה אצל זה פה אל פה אדבר בו וכו' ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה משמע אם לא דבר אתו עמו הקב"ה פא"פ שייך שפיר לדבר אשר לא כדת. אמנם דבר גדול נרמז בכאן מוסר השכל לכל א' מישראל לירא על נפשו מלהוציא דבורים פחותים הנופלים לקליפות ונעשו צרופים לא טובים ואלו הדבורים והצירופים בעצמם מתלבשים באישים פועלי און ובני בליעל לדבר אליו דברי ריבות וקטטות כאשר כבר דבר מזה כמה פעמים למעלה ע"ש ולכן תמצא שלפעמים עומדים אנשים ריקים וכוזבים לדבר על איש צדיק ותמים במעשיו והוא על אשר לא ידע להזהר ולעשות לפיו מחסום וממילא יש לו קצת דבורים נפולים בחצונים שנתלבשו עתה באנשי בליעל לדבר עליו מטוב עד רע. נוסף ע"ז אנו מצינו אנשים כאלה המדברים על ה' ועל משיחו ולכאורה מהתימה איה איפוא המקום לדבר על ה' ב"ה הלא אצל הקב"ה לא שייך בוודאי חלילה וחס דבורים נפולים אמנם אם עיני שכל לכם להסתכל על פנימיות הדברים תשכילו לדעת שיש מקום לדבר ג"כ על ה' כי מצינו נובלות חכמה תורה נמצא כללות תורתינו הקדושה שהוריד לנו משה רבינו ע"ה ודבורים וספורים פרטים הכתובים בה המה נובלות חכמה עלאה וזה נקרא אצלו ב"ה וב"ש דבורים נפולים לערך בהירות החכמה אשר במקומה אור התורה מאיר מסוף העולם ועד סופו אך בנסעם מקדם מקדמונו של עולם ונתלבש' בהלבשה גשמיות וספורי מעשיות ולהיות שנבער מדעת קונו אינו מסתכל על פנימיות התורה כ"א נראה ונדמה אליו צרופים גשמיים ולכן תמצא אשר חכמים הגידו על מלת ושמתם זכו נעשה להם סם חיים לא זכו נעשה להם התורה סם המות כי בוודאי הכל תולה לערך זכות גופם עם פרטי חושיהם לטהרם ולקדשם לעבודת הבורא כמ"כ עושין צרופים בתורה וזהו זכו משמעו לשון זכות ובהירות נעשה להם כללות התורה עם פרטי ספוריה רק צרופים קדושים להשכיל במושכלות וסודות נפלאים אמים הגנוזים וצפונים במאור התורה לא זכו את מלא קומתם אזי נעשה להם התורה סם המות ונראה ונדמה אליו לערך מעשיו המכוערים צרופים לא טובים ובכל מקום שנותן עיניו לראות בספורי התורה רואה צרופים כאשר עם לבבו ונפשו כאשר נתבאר לנו בפרשת קרח פ"ה ויקח את המצבת אשר בעמק המלך נתעוררו חז"ל לקח מקח רע לעצמו אשר בעמק המלך בעמק לבו של מלך מלכו של עולם וכו' עיין שם עומק הענין ותבין כאן והכלל כמו שהאדם מכין את לבו אל עבודת הבורא כמו כן רואה צרופים בתורה ומי שהסכיל עשות רע שגה ברואה למצוא צרופים בתורה כאשר חפץ לעשות רע ובוודאי נעשה לו התורה סם המות ונאבד משני עולמות מזה ובא ר"ל ומעתה תחזה איך מי שעומד בחוץ יש לו מקום לדבר על ה' ועל משיחו כמבואר והכל בעבור שיש לו להקב"ה ג"כ בחי' דבורים נפולים מנובלת חכמה עלאה. ומעתה תבין מה שרמז נעים זמירות ישראל בספר תהלים דברי הקב"ה: