חסידות על במדבר לה:ה

וּמַדֹּתֶ֞ם מִח֣וּץ לָעִ֗יר אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה וְאֶת־פְּאַת־נֶגֶב֩ אַלְפַּ֨יִם בָּאַמָּ֜ה וְאֶת־פְּאַת־יָ֣ם ׀ אַלְפַּ֣יִם בָּֽאַמָּ֗ה וְאֵ֨ת פְּאַ֥ת צָפ֛וֹן אַלְפַּ֥יִם בָּאַמָּ֖ה וְהָעִ֣יר בַּתָּ֑וֶךְ זֶ֚ה יִהְיֶ֣ה לָהֶ֔ם מִגְרְשֵׁ֖י הֶעָרִֽים׃

בפרדס החסידות והקבלה

בעוד שהיו יושבים – נכנסו רבי אלעזר בנו ורבי אבא. אמר להם: ודאי פני השכינה באו ולכן (בשם) פניאל קראתי אתכם, שהרי ראיתם את השכינה פנים אל פנים, ועתה כאשר נודע לכם ונגלה לכם המקרא של ״ובניהו בן יהוידע״ – ודאי שדבר העתיק הקדוש הוא, הוא והמקרא שאחריו – הסתום־מכל אמרו, ואותו מקרא הוא במקום אחר באופן הזה. פתח ואמר: ״והוּא הכּה את האיש המצרי איש מדה חמש באמה״ (דברי הימים א', י״א). והכל סוד אחד הוא (בעניין) אותו המצרי, זה הידוע: ״גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי״ וגו' (שמות י״א); (סוד) רב ויקר כמו שגילה אותו השׂב, ומקרא זה כך נשנה בישיבה העליונה: ״איש מדה״ – הכל אחד, ״איש מראה״ ו״איש מדה״ – הכל אחד, בשביל שהוא שבת ותחום,343אצילות ובריאה. שכתוב: ״ומדותם מחוץ לעיר״ (במדבר ל״ה), וכתוב: ״לא תעשו עול במשפּט במדה״ (ויקרא י״ט) ועל זה – איש מדה הוא, איש מדה ממש (כי) ארכו מסוף העולם ועד סופו, – כן היה אדם הראשון.344משה היה אדם הראשון המתוּקן. ואם תאמר: הרי כתוב: ״חמש באמה״? אותם ״חמש באמה״ מסוף העולם ועד סופו היו. ״וביד המצרי חנית״, כמו שאתה אומר: כמנור אורגים (דברי הימים א' י״א), זהו מטה האלהים שהיה בידו, חקוק בשם המפורש, באור של צירופי האותיות, שחקק בצלאל וישיבתו, שנקרא (בצלאל) אורג, שכתוב ״מלא אותם״ וגו', ״חרש וחושב ורוקם״ וגו' (שמות ל״ה); ובאותו מטה היה מאיר השם המחוקק בכל הצדדים באור החכמים, שהיו חוקקים את שם המפורש בארבעים ושנים גוונים, והמקרא מכאן והלאה – כמו שאמר. אשרי חלקו. שבוּ, יקרים, שבו ונחדש תיקוּן הכלה בלילה זה, שכל מי שישתתף עמה בלילה זה יהיה שמור למעלה ולמטה כל השנה ויוציא שנתו בשלום. עליהם כתוב: ״חונה מלאך ד' סביב ליראיו ויחלצם טעמו וראו כי טוב ד'״ (תהלים ל״ד).
שאל רבBookmarkShareCopy