אַחַ֣ר ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃
אגרא דכלה
מימרי "תקוף "לך. זה דרכו כל היום לתרגם דרך כבוד, דלא יצדק לומר על הבורא בעצם "אנכי "מגן לך (בראשית טו א), כי כביכול אינו משתתף עם הנבראים, על כן פירש על מאמר הבורא ית'. ועוד דברים בגו על פי דרך האמת, שהשכינה נקראת מאמר השם, כי השם הנכבד נאמר על ידי שם אדני שהוא שם השכינה, והנה כל התנהגות התחתונים על ידי השכינה, על כן תרגם על "אנכי, "מימרי, והבן:
אגרא דכלה
"בתר "פתגמיא "האילין "מן "דאתכנשו וכו'. בא לפרש "אחר "הדברים "האלה (בראשית טו א), משמע דהוא שייכות לענין של מעלה:
אגרא דכלה
"ובזימנא "תניינא וכו' ויתחל בי "שום "שמיא. זה נלמד מתיבת "אנכי (בראשית טו א), ולא קאמר הנני מגן לך, רק שנאמר (בראשית טו ד) והנה דבר הויה וכו'. אנכי. ר"ל שנקרא הויה, זה מגן לך שלא תירא שיתחלל השם ח"ו, רק אהיה תמיד עמך: