חסידות על בראשית כה:כח

וַאֲזַי: וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים, וְצִדָּה, הִיא מִלְּשׁוֹן (בראשית כ״ה:כ״ח): צַיִד בְּפִיו, וְהַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא.

וְאָז: וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים, הַיְנוּ הַתֵּבָה הַיּוֹצֵאת בֶּאֱמֶת, הִיא תָּשִׂים לְךָ פֶּתַח בַּחשֶׁךְ שֶׁאַתָּה נִצּוֹד בּוֹ. וְזֶה: בְּצִדָּהּ, הַיְנוּ הַקְּלִפָּה הַצָּד צַיִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ה:כ״ח): כִּי צַיִד בְּפִיו,

או יאמר ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא (בראשית כה כא), וכל הענין וידו אוחזת בעקב עשו (בראשית כה כו), ויאהב יצחק את עשו ורבקה אוהבת את יעקב וגו' (בראשית כה כח). והנה הדקדוקים והקושיות רבו כמו רבו למעלה. וגם לבאר הטעם וידו אוחזת בעקב עשו, עיין רש"י (ד"ה ואחרי) משל לשפופרת וכו'. והקשו אם כן בכל תאומים יהיה אחרון הבכור. והנ"ל בכל זה, ומקודם נראה לפרש הפסוק ויעתר וגו', דרשב"ם פירש לנוכח בשביל אשתו עיין שם, וידוע מאמר רז"ל (יבמות ס"ד ע"א) יצחק אבינו עקר היה, והנה אמרו רז"ל (ברכות דף יו"ד ע"ב) כל התולה בזכות עצמו הקב"ה תולה לו בזכות אחרים, והתולה בזכות אחרים הקב"ה תולה לו בזכות עצמו. והנה דרך הצדיקים שמקטינין עצמן בעיניהם ומגדילים את זולתם, והנה יצחק לא חישב עצמו לצדיק, אבל את רבקה חשב לצדיקת, שכן כתיב (בראשית כד סז) ויביאה האהלה שרה אמו, ועיין במגלה עמוקות פרשת חיי שרה דר"ל שרה אמו ממש, וכמו שפירש רש"י גם כן (ד"ה האהלה) כשבאת רבקה שחזר הכל. אם כן כל תפילתו היה אף שהוא אינו כדאי להעשות לו נס, יעשה בשבילה. והיינו ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו בשביל אשתו, כי עקרה היא, ר"ל אף שהוא אינו כדאי, מכל מקום הרי עקרה היא והיא צדיקת. או יאמר כי עקרה היא בטבעה וצריכה לנס, והוא אינו כדאי לנס לפי דעתו.