חסידות על דברים ז:יז

לא יהיה בך עקר וכו' (דברים ז יז). אמרו ז"ל (בכורות מ"ד ע"ב) אמר רבי יהושע בן לוי שלא תהיה תפילתך עקורה. נ"ל על פי מ"ש במהרש"א על התורה ריש פרשה זו, על דברי רש"י (ד"ה עקר) שכתב עקר שאינו מוליד, על פי מה שאמרו רז"ל (יבמות ס"ד ע"א) למה נתעקרו אמהות, שהקב"ה מתאוה לתפילתן כו'. לפי זה איך אמר לא יהיה בך עקר, לכך פירש רש"י עקר שאינו מוליד, ר"ל בזה לא יהיה, אבל עקר שמוליד יהיה, עד כאן דבריו. וזה נ"ל ביאור דברי רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב ולא יהיה בך עקר, ר"ל מה זו ברכה שלא יהיה בהן צדיקים כמו האבות שיתאוה הקב"ה לתפילתן, לזה אמר שלא תהיה תפילתך עקורה רק שיפעול, והבן.

כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם לא תירא מהם. ועיין ברש"י שמדקדק על לשון כי. ונראה באמת, כי הכלל הוא אם יבוא לאדם איזה מניעה חס ושלום לעבדות הבורא ברוך הוא העיקר שלא יעלה שום מורא ופחד על ראשו ואז בודאי בעזרת הבורא ברוך הוא לא יזיק לו. וזה הרמז בפסוק כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני, רשאי אתה לומר כן, רק התורה נותן עצה. וזהו הרמז איכה אוכל להורישם, כלומר התורה נותן עצה איכה אוכל להורישם, כלומר על ידי זה תוכל להורישם. לא תירא מהם, ואז בודאי תוכל להורישם:

וְזֶהוּ: וְלָא מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא – הַיְנוּ, לֹא תֹּאמַר שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה לָא מְטֵי לְאַרְעָא, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא, מֵחֲמַת שֶׁהָעַכּוּ"ם הֵם רַבִּים, בְּחִינַת רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה (דברים ז׳:י״ז), שֶׁהֵם בְּחִינַת מַיִם רַבִּים.