דברים ז:יז ספרות בית שני: מדרשי פילון

פילון מבאר, שתיבת "פן" אינה מכוונת שיש כביכול ספק לפני הקב"ה, אלא שהיא מכוונת לספקנות האדם שהוא ספקָנִי מטִבעו. וראה במדרש לקח טוב, שפירש שלפני הקב"ה אין ספק: "פן ישלח ידו. לא ישלח ידו, כמו פן תאמר בלבבך (דברים ז, יז), ולא שהוא מי שמפחד פן ישלח ידו, אלא דבר ברור הוא, לא ישלח ידו לאכול מעץ החיים להיות חי לעולם". מדברי פילון יוצא, שמלכתחילה ניתן לאדם הראשון ליהנות מעץ החיים, אבל מאחר שחָטָא, אין טעם להאריך חיי החוטא, מפני שאריכות ימיו גם תגרום לחטאים נוספים שלו²⁵⁴ ראה בפירוש הרד"ק: "ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים, והנה מתחלה לא מנעהו מעץ החיים, אבל צוהו לאכול ממנו, כמו שפירשנו כי הוא בכלל כל עצי הגן, וכל זמן שיאכל מעץ החיים יאריך חיותו עד שיחיה שנים ארוכות יותר ממה שחיה. אבל בעברו על מצות האל, ואכל מן העץ אשר מנעהו ממנו, היה ענשו המיתה טרם זמן הנגזר לו מתחלה, לפיכך לא רצה שישאר בגן, פן ישלח ידו ולקח ויאכל גם מעץ החיים, כמו שאכל גם מעץ הדעת ויחיה זמן רב, וכו', כי אם אניחנו בגן ואצוה עליו שלא יאכל מעץ החיים, יעבור על מצותי כמו שעבר באכילת עץ הדעת". אצל פילון, שאריכות ימיו תגרום לחטאים נוספים. ואצל הרד"ק, פן יפר שוב את האיסור, ויעבור על מצוות ה', ויאכל מעץ החיים שנאסר עליו..