חסידות על דברים יא:טז

כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין עוֹבְדִין עֲבוֹדָה־זָרָה, יֵשׁ פְּגַם עֲבוֹדָה־זָרָה, כִּי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה הִיא גַם־כֵּן בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה, וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא (בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב) עַל פָּסוּק (דברים י״א:ט״ז): וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹקִים אֲחֵרִים, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁסָּרִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה, וְעַל־יְדֵי הַנְּסִיעוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְכַּפֵּר.

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה. להבן למה נכתב זה בתורה כי אי אפשר שיהיה ח״ו רק סיפורי מעשיות כדלייט להו בזוהר הקדוש להאומרים שהתורה היא רק סיפורי מעשיות ח״ו כתיב (תהלים ק״ד, א׳) הוד והדר לבשת פירוש והדר שהיא התורה כמו שכתוב (שם ח׳, ב׳) תנה הודך על השמים לבשת שהלביש הבורא ברוך הוא את התורה בלבושין כי התורה נקרא אש כמו שכתוב (ירמיה כ״ג, כ״ט) הלא כה דברי כאש וגו׳ וכמו שאי אפשר לאחוז אש בלי לבושין כך התורה נקרא אש שאי אפשר לאחוז אותה בלי כלי לכן הוצרכה להתלבש בלבושים וכלים. והנה לפעמים נקראת התורה מים כמו שכתוב (ישעיה נ״ה, א׳) הוי כל צמא לכו למים ולכאורה איך אפשר להיות שני הבחינות בתורה אש ומים שני הפכים זה אינו יכול כי אם הבורא ברוך הוא שהוא יתברך עושה שלום במרומיו כמאמר רז״ל שמים אש ומים שערבן הקב״ה זה בזה ועשה מהם שמים והוא קשיר לון מיחד לון שהוא ממוצע בין שני הבחינות ומקשרם ומייחדם אך מה הוא אש ומים הוא אהבה ויראה שהן הם עיקר כל התורה כי בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא אש הוא יראה כמו שיראים לגשת אל האש הגדולה כך הבורא ברוך הוא אוכלה אשא דאכלה כל אישים דעלמא ומים הוא אהבה שהמים מגדלים כל מיני תענוג ונמצא המים הם שורש כל האהבות שבעולם ולכן אמרו רז״ל תורה בגימטריא תרי״א אף שיש תרי״ג מצוות כי השני מצוות אהבה ויראה הם שורש כל התורה והם צריכים להיות בכל מצוה ומצוה. ולכן אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו העיקר והשורש של כל התורה השמיענו הבורא ברוך הוא מפיו כי אנכי הוא אהבה כי הוצאתיך מארץ מצרים וצריך אתה לאהוב אותי ולא יהי לך אלהים אחרים כחות אחרים כמאמרינו על פי (דברים ל׳, ו׳) ומל ה׳ אלהיך גו׳ לאהבה גו׳ למען חייך כי למה פתח לנו השם יתברך לעשות זאת לאהבה אותו יתברך בשביל פנייה כאומרו למען חייך אך כי צריך להאמין באמונה שלימה כי כל כחותיו וחיותו הוא הבורא ברוך הוא כי האדם הוא עולם קטן הוא כלול מכל העולמות והבורא ברוך הוא הוא מקשר ומייחד כל העולמות כמאמר ואנת הוא דקשיר לון ומייחד לון וכמו שכתב רמ״א ז״ל ומפליא לעשות שקושר הרוחני בגשמי וזהו שלימד אותנו הבורא ברוך הוא איך לאהוב אותו יתברך ואמר למען חייך פירוש למען שהבורא יתברך הוא חייך שכל כחותיך וחיותך הוא הבורא ברוך הוא שהוא מקשר ומייחד כל העולמות שבתוכך וקושר הרוחני בגשמי וכשאתה מנענע אזה אבר מי הוא המנענע אותו כי אם הבורא ברוך הוא. וזהו את ה׳ אלהיך תירא אלהיך דייקא שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכחות כולם שהוא בעל של כל הכחות כולם שהוא בעל של כל הכחות שלך וזהו לא יהיה לך אלהים אחרים כו׳ כחות אחרים כמאמר הבעש״ט וסרתם ועבדתם אלהים אחרים (דברים י״א, ט״ז) תיכף כשסר ממנו יתברך ומאמונתו שכל כחותיו וחיותו הוא הבורא יתברך אזי תיכף נקרא עובד אלהים אחרים ונודע מאמרינו כמה פעמים על פסוק צדיק מושל יראת אלהים ואמרו רז״ל אמר הקב״ה מי מושל בי צדיק שהקב״ה גוזר גזירה וצדיק מבטלה והקשו בזוהר הקדוש וכי צדיקא קטרוגא דמריה איהו וביארנו על פי מה שדקדקנו באומרו ומי מושל בי שהיה לו לומר ומי מושל עלי:

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו וגו׳ והקללה אם לא תשמעו וגו׳ וסרתם מן הדרך אשר אנכי וגו׳ ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם וגו׳. להבין הענין מהו לשון ראה שמראה באצבע כאלו הדבר מוכן לפני עין הרואה ועוד להבין שאצל הברכה אמר לשון את כמו שכתוב את הברכה אשר וגו׳ ואצל הקללה לא נאמר תיבת את. ונקדים פסוק הכתוב בפ׳ נצבים (דברים ל׳, ט״ו) ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע וגו׳ ואחר זה נאמר שם ובחרת בחיים. כי נודע שבריאת כל העולמות ומלואן היו בהתורה שהן האותיות שמאלף ועד תי״ו שהבורא ב״ה צמצם את עצמו בהאותיות והחלת צמצומו ואצילותו הוא באות א׳ ואחר זה צמצם את עצמו כביכול והאציל אור שפעת קדושתו מאות אל אות עד תי״ו שהוא סוף המדריגה כנודע שהוא מקום הבחירה כמ״ש תי״ו תחיה תי״ו תמות ולכך בכל דבר אף שהוא בסוף המדריגה שהוא רחוק מאור שפעת אורו א״ס ב״ה אלא צריך לקרב את עצמו עם אותו סוף המדריגה שהוא בחי׳ תי״ו אל האל״ף שהוא אלופו של עולם ולהגביה הדבר ולהעלותו מתחתא לעילא אל שורש הכל בחי׳ האל״ף ולהעלות כל מדריגות תחתונים שרחוקים מא׳ אל בחי א׳ וכמ״ש שם, י״ט ובחרת בחיים שיבחר החיות והטוב שבדבר ההוא שהוא צמצום אלהותו ולא שימשך אחר הרע שבהדבר. כנודע שמחטא אדם הראשון נעשה התערבות טוב ורע שבכל הדברים שהוא רואה בעיניו יוכל לראות הטוב או הרע שיש שם והאדם גם כן הוא מעורב מטוב ורע כנודע שהוא בחינת היצר טוב ויצר הרע שבאדם והרע שבו נמשך אחר הרע שבהדבר והטוב נמשך אחר הטוב שבהדבר שרואה אותו מדברי עולם הזה וכל אחד לפי מה שהוא אם הגביר בקרבו חלק הטוב על הרע ונכלל שמאל בימין שנכבש עבד שהוא היצר הרע תחת רבו כך בדבר ההוא שרואה אינו רואה רק הטוב שבו ומקרבו אל שרשו שהוא בחי׳ הא׳ כאמור ולהיפך ח״ו כשהוא אדם שאצלו התגברות הרע על הטוב ח״ו אזי כשרואה שום דבר אינו רואה כי אם שם בדבר ההוא ומכליל ח״ו הטוב שהוא ימין בהשמאל ח״ו ומפסיקו מאור אין סוף ב״ה שהאציל וצמצם את עצמו מאות אל אות מעולם אל עולם ממדריגה אל מדריגה עד סוף המדריגות ונקרא (משלי ט״ז, כ״ח) נרגן מפריד אלוף מפריד אלופו של עולם משכינתיה השוכן בסוף המדריגות שהיא בחי׳ תי״ו ונקרא עובד עבודה זרה כמ״ש הבעש״ט נבג״מ על פסוק (דברים י״א, ט״ז) וסרתם ועבדתם אלקים אחרים כי מיד שסרתם מאחרי ה׳ לאחוז בבחירת הרע ועבדתם אלקים אחרים נחשב לעבודה זרה וכל זה על ידי שאין לו דעת זה האמור שידע ויאמין כי לית אחר פנוי מיניה שמלא כל הארץ כבודו אפילו בארציות ובסוף המדריגות. וכמ״ש אצלינו על פסוקי (שיר השירים ג׳, ב׳) אקומה נא ואסובבה בעיר בשווקים וברחובות אבקשה את שאהבה נפשי שהוא לראות אם יש בני אדם העוסקים בשווקים וברחובות במשא ומתן ושאר עסקים אם יש בהן מי שאהבה נפשי הרואה על חיות האלקות המצומצם בהדברים שעוסקים שם כנודע ממה שכתוב אצלנו במקום אחר כי גם שם בעסק משא ומתן הוא עבודה תמה למי שיש לו לב לדעת ולא מצאתי מצאוני השומרים הסובבים בעיר שהן נסורי קרתא שעוסקין בלימוד התורה ובמצות שהן פנוין מעסק משא ומתן ועוסקים בלימוד התורה שהן סובבין בעיר בתורתן ומגינין על בני עירן כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי פי׳ גם בין השומרים הנ״ל לא מצאתי רק כמעט כמ״ש ראיתי בני עלייה והמה מועטין כי רובם סרו מה׳ גם בלימוד תורתן כנודע זה על ידי שאינו לשם שמים ובלא דעת נפש לא טוב וכמו שאמרו רז״ל זכה נעשה לו סם חיים לא זכה נעשה לו סם המות ח״ו. וכמ״ש רשעים בחייהם קרויין מתים פי׳ אפילו במה שהוא חיות וקירוב אל הבורא ב״ה שהיא עסק התורה ומצות מכל מקום עם חייהם עם עסק התורה שלהם קרוים מתים שנפסקים על ידם דוקא מתי החיים שהוא הבורא ב״ה כנודע שכל הרשעים מביאים להם היתרים שקרים מהתורה ובהיפך צדיקים במיתתם קרוים חיים אפילו במה שנראה שהוא דבר המרחקו מן הבורא ב״ה שהוא חיי החיים כגון עסקי עולם הזה ודברים שהן בסוף המדריגות כי לפי הנראה הוא בחי׳ מיתה שהוא ירידתו על ידי זה ממדריגתו כנודע מאן דנחית מדרגיה קרי ביה וימת מכל מקום קרוים חיים שגם על ידי אלו הדברים שבסוף המדריגות מתקרבים לאלופו של עולם שהוא חי החיים ונקראים גם כן חיים וזהו במיתתן קרוין חיים והבן: