חסידות על דברים י:טו

וממילא מובן התשובה הלא אח עשו ליעקב כו' ומצד שעשו הוא מתנגד לגמרי לכן ואוהב את יעקב מצד ואת עשו שנאתי וק"ל. וזהו גם כן כוונת אומרו בפרשת עקב רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים, ר"ל האבות הן הן המרכבה אשר מצד מעשיהם היה כביכול דמיון המוליד אהבה וחשק ה' בהם לאהבה אותם בעצם מבלי צורך לתת לב מערכם אל ערך המתנגד אל ה', משא"כ מה שויבחר בזרעם אחריהם בכם לאהבה אתכם מצד דמיון, אין זה אלא מכל העמים, כי מצד שהעמים מתנגדים לגמרי לזה יקרא עליכם דמיון אשר מצד זה אהב ה' אתכם וק"ל. חסלת פרשת קדושים

ועוד יש לפרש על דרך הפשוט, על פי מה שפירש רש"י (ד"ה) ויתרוצצו (בראשית כה כב), כשהיתה עוברת על פתחי תורה יעקב מפרכס לצאת, ועל פתחי עבודה זרה עשו מפרכס, על כן ותאמר אם כן הוא טבע צדיקים וטבע רשעים, למה זה אנכי נתייחדתי בזה, הלא כבר עמדו צדיקים ורשעים בעולם ולא נשמע כזה, לכך ותלך לדרוש וגו'. אך התירוץ לזה על פי סברא, כי זה מקור הקדוש מחצב כל האומה מטתו שלמה קדושה גדולה כל כך ראוי להתלהב, וזה מקור טומאה עתידין לעמוד ממנו כל רשעי ארץ כמעט, ושאני שאר צדיקים ורשעים. וזה ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך, והיינו שני מקורות לשני אומות, ודעת לנבון נקל שזה מקור לאומה עליונה קדושה, וזה מקור לאומה טמאה אבי אבות הטומאה, ותו לא קשיא למה זה אנכי, כי הכא שאני וכדאמרן. עוד נראה לפרש אם כן למה זה אנכי (בראשית כה כב). כי הנה שמעתי בחלום (אור ליום י"א טבת) כי אף שיעקב נולד בטוב נוטה לטוב, כאמרם (ב"ר ס"ג ו') שהיה מפרכס בבטן אמו על פתחי בתי כנסיות ובתי מדרשות, ועשו נולד ברע נוטה לרע, כאמרם שהיה מפרכס בבטן אמו על פתחי עבודה זרה, ואם כן לפי זה לכאורה משולל הבחירה כמעט מהם. אך זה היה עיקר פעולת בחירתם על ידי שהיו אחים תאומים בבטן אמם ויש להם התערבות, אם כן עשו בנטותו לרע בחשקת נמרץ, מושך את יעקב עמו, וההיפך ביעקב, ואם כן היה די התחזקות הבחירה בכל אחד שכל אחד עמד בשלו, עד כאן שמעתי בחלום. והנה אף אני בחלומי אז אמרתי לפרש הפסוק במלאכי (א ב-ג) על פי זה אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה אהבתנו הלא אח עשו ליעקב ואוהב את יעקב (מלאכי א ג) ואת עשו שנאתי, עד כאן. כי הנה עיקר האהבה נצמח מאבות הקדושים, וכמו שמפרשין בפסוק (דברים י טו) רק באבותיך חשק ה'. והנה מאברהם יצא ישמעאל ומיצחק עשו, רק אב זקן גרם אהבה לישראל. והנה הקושיא במה אהבתנו, כמו במה אדע שאמר אברהם (בראשית טו ח), שדרשו (ב"ר מ"ד י"ד) באיזה זכות. ר"ל כיון שמטבע הטוב להטיב, מאי כולי האי וצדיק מה פעל. ולזה השיב הלא אח עשו ליעקב והיה להם התערבות, ואף על פי כן זה פירש לתומו וזה לרשעו, ומשום זה ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי (עד כאן אמרתי בחלום). והנה לפי זה נראה שכוונה עמוקה הית לו ית' בענין זה, כי אי אפשר לשתול מטע ה' להתפאר, רק על ידי יסוד טוב, ואם כן היה משולל הבחירה וזה גם כן אינו טוב, לכך נולד עשו עמו, והבן. וז"ש הכתוב ויתרוצצו הבנים בקרבה כפירוש רש"י כשהיתה עוברת וכו', ותאמר אם כן שיש בטבעם כך בהיותם במעי אמם, מורה שאין בחירה בהם ואינם ראוים לשכר ועונש, למה זה אנכי, כלומר למה נוצרו בבטן אשה, היה לו להשי"ת לבראם, או לשלוח עיר וקדיש מן שמיא, ולעומתו מכח הסט"א, ותלך לדרוש את ה'. ויאמר ה' לה שני גיים בבטנך, היינו שני מקורות זה מקור קדוש וזה להיפך, ושניהם בבטן מתערבים זה בזה, ושני לאומים ממעיך יפרדו זה לרשעו וזה לתומו, ולאום מלאום וגו', כלומר שכל אחד ואחד שואב מחבירו, על כן יאמץ פירוש יצטרך להתגבר בגבורתו ובחירתו למען יעמוד בשלו, והיינו כמו שפירשתי הלא אח עשו ליעקב וכו', אם כן שניהם בעלי בחירה, שלזה גבורת בחירתו מחמת זה ולזה מחמת זה, והבן כי נכון מאד הוא ומכוון בלשון תורה הק'.

הן לה' אלהיך השמים כו' רק באבותיך חשק ה' (דברים י, יד-טו). כי הנה החול"ם שהוא נקודה לעילא מורה על עצמותו ברוך הוא וברוך שמו. ושב"א נקודה לתתא מורה על הצמצום. והקמץ מורה על התפשטות השפע אחר הצמצום. וזהו חש"ק הראשי תיבות חולם שבא קמץ. וזהו לאהבת האבות צמצם עצמו. וזהו רק באבותיך חש"ק ה':