חסידות על דברים כז:ט

אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלהיכם כו' ולא אתכם לבד אנכי כורת את הברית הזאת כו' כי את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה עמנו כו'. הנ"ל דהנה למעלה כתיב ולא נתן ד' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה. כי הנה כן הי' כל עבודת משרע"ה רעיא מהימנא עם ישראל כל הארבעים שנה שהיו שומעים מפיו הקדוש את כל התורה ומצות. הנה זה כוונתו להטיל ולהכנים בלבבם כח קדושת האלקי בדיבורו הקדוש שהיתה השכינה מדברת מתוך גרונו ובלימודו אותם שלא יכלו לעבור בשום אופן על כל התורה הזאת. כמו שאה"כ כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים כו' כן יהי' דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם. וכן על בחי' הזאת היו כל דברי משרע"ה כמו שאמה"כ בשעת מתן תורה משה ידבר והאלהים יעננו בקול. רצה להכניס בקרבם הקדושה והאלקות כשיהיו שומעים הדיבור מפיו הקדוש יהי' שוה אצלם כאלו שומעים מפי הגבורה במ"ת. וכן הי' זהו שאמר להם ולא נתן לכם לב לדעת עד היום הזה כי לסוף ארבעים שנה העלה אותם במדריגה הנעלה הזאת וכמ"ש היום הזה ד' אלהיך מצוך היום הזה נהיית לעם ושמעת היום וכדומה. שלסוף ארבעים שנה כששמעו הדיבור מפי משרע"ה אז הי' שוה להם כמו בקבלת התורה ולא ימושו מפיהם לעולם. והנה זהו שאמה"כ שמעתי בקול ד' אלהי עשיתי ככל אשר צוויתני. פי' שמעתי עתה בקול ד' אלהי כמו במ"ת ולכך עשיתי ככל אשר צוויתני ולא חסרתי דבר. לכך אמר להם עתה אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלהיכם כו' כאשר זכיתי לנשא אתכם ולנטל אתכם על הבחי' הזאת הנה בזה כולכם נצבים היום לפני ד' זהו המדריגה הנעלה הראוי לכם לפני ד' וכולכם עומדים לפניו בלי מפסיק. ולא אתכם לבדכם אנכי כורת הברית הזאת כי את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה ר"ל גם דורות הבאים כולם יזכו לבחי' זאת כשישמעו הדיבור מפי הצדיק הדור שהוא בחי' משה שפיר קאמר יהיו כולכם לפני ד' וזהו כי שם ד' אקרא לעתיד בכל דור ודור אתם הבו גודל לאלהינו כו' והבן:

וידבר משה והכהנים הלוים כו' היום הזה נהיית לעם גו' (דברים כז, ט). פירש רש"י בכל יום יהיה בעיניך כחדשים ועל ידי מה מחמת שאתה מאמין שבכל נשימה ונשימה אתה מקבל חיות חדש אם כן אתה בריה חדשה, אם כן תזכה על ידי אמונה זו לשמוע בכל יום את מעמד הר סיני, ואם כן כיון שתשמע מעמד הר סיני זהו שאמר ושמעת בקול ה' אלהיך, כי בלא זה אין אתה שומע בקול ה' רק דברי תורה. אבל כשאתה זוכה לשמוע בכל עת מעמד הר סיני תזכה לשמוע בקול גופא של ה' אלהיך:

איתא בגמרא [ברכות ס״ב ע״ב] הסכת, עשו כתות כתות ועסקו בתורה לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה עכ״ל הגמרא. ולא ללמוד התורה בלבד רק גם לכל תוספת עבודה פרישה וקדושה שרצו להוסיף על עצמם נהגו קדושינו לעשות חבורה. וכ״כ היתה החבורה יסוד וקיום עבודתם עד שנקראו גם האנשים על שמה חברים וחבר. למין שם עצם נעשה השם חבר עד שגם אשתו ובתו בשמו הזה נקראו אשת חבר ובת חבר [בכורות ל׳] כלומר אשתו ובתו של זה שהוא חבר בהחבורה. גם אנשי האלקי בעלי זוה״ק שהקדישו עצמם לעבודה עוד יותר עילאה, בשם חברייא הקדושה כמה פעמים מוזכרים בזוה״ק. וכמו כן גם גדולי קדושי החסידות עשו. וחוץ מזה שהחסידות והחסידים כלם כתה לעצמם היו, מ״מ גם מהם נתבררה ונתחברה חברייא מן בני העלי׳ הכי גדולים והכי קדושים, ובשביל גדלותם ובשביל תוספת קדושתם היו קרובים יותר אל רבם, מבקשים יותר ונהנים יותר ממקור מימיו מים חיים מאשר שאר החסידים, וע״י תוספת פתיחתם זו שפתחו את הצינור גם כל העדה שתה יותר מכפי הכשרת קבלתם. על פי רוב כל בני החברייא קדושה נתגדלו אח״כ ויהיו בעצמם רביים צדיקי ומנהיגי הדור כידוע.