חסידות על יהושע כד:ב

וְעַל־כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִקְרָא אֱלֹקֵי הָעִבְרִיִּים (שמות ג), מִלְּשׁוֹן עֵבֶר הַנָּהָר (יהושע כ״ד:ג׳), לְשׁוֹן צְדָדִין, הַיְנוּ שֶׁאֱלֹקוּתוֹ מְסַבֵּב גַּם עַל הֶחָלָל הַפָּנוּי, הַבָּא עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם, שֶׁצִּמְצֵם הָאוֹר לִצְדָדִין. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים עִבְרִיִּים, שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָתָם, שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֱלֹקֵי הָעִבְרִיִּים כַּנַּ"ל, הֵם עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת וְעַל מַה שֶּׁאֵינָם חָכְמוֹת, הַיְנוּ הָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַשֵּׁנִית כַּנַּ"ל.

יד. ועל זה אמר הכתוב [יהושע כ"ד] כה אמר ה' אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ויעבדו אלהים אחרים ואקח את אברהם מעבר הנהר וגומר. כי ידוע שנהר המושך הוא דוגמת חסדים המתפשטים ומתמשכין בטבעם ורוצים להשפיע לכל אכן ב' מיני חסדים הם א' חסדים הטובים שהוא להשפיע לעני המצטרך להשפעת טובו ולגמול לחייבים טובות שהוא ללמד את האנשים ההולכים בדרך הרע להחזירם למוטב ללמדם דרכי ה' לשמור מצותיו ותורתיו. והב' הוא ח"ו להיפוך חסדים הרעים כעין עריות שהזכרנו לעיל שהוא השפעת הרע ולהודיע וללמד את בני האדם דרך רע בביטול תורה ומצות ה' וזה היה דרגת תרח אבי אברהם שהיה מלמד את האדם דרך עבודת ע"ז והיה עושה צלמי ע"ז ומוכרן לאחרים וזה נקרא עבר הנהר שהוא עבר השני של הנהר הרומזת למדת החסד הטוב וזה הוא עבר השני חסדים הרעים וכבר כתבנו למעלה שיפה כח הבן מכח האב שיופיות כח הבן הוא נמשך הכח האב וברא כרעא דאביהו וע"כ גם הוא נולד בטבע ומזג מדת החסד הרע הזה אמנם היה כחו יפה והכיר את בוראו בן שלש שנים ועי"כ העביר על מדותיו מדת הרע שנולד עמו ועבר את הנהר לצד הימין בחינת חסדים הטובים וכל ימיו היה רודף לעשות חסד ולגמול חסד עם כל באי עולם לאכילה ולהשקותם אח"כ טרח ויגע ללמדם דרך ה' שגם המה יכירו את בוראם וגייר את הגרי' וזה שאמר הקרא בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם כלומר תרח אבי אברה' ישיבתו ודרגתו היה בדרגת עבר הנהר שהוא עבור השני של הנהר לעשות חסדים הרעים בעולם ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר מאותו דרגא עצמה של עבר הנהר לקח אברהם עצמו לצד אחר הנגדיות לעשות ולהרבות חסדים הטובים בעולם וזהו שאמרו חז"ל (מ"ר במדבר פ' י"ט) ע"פ מי יתן טהור מטמא לא אחד כגון אברהם מתרח וע"ד שאמרו רז"ל (נדה ט' ע"א) דם נעכר ונעשה חלב דכתיב מי יתן טהור מטמא ופירושו שהדם הטמא בעצמו הוא הוא הנעכר ונעשה חלב הטהור וכן גם כן אברהם מתרח מטומאת תרח בעצמו שהתנהג לעשות חסדים הרעים בעולם להודיע להם מעשי עכו"ם איך לעבור לכל ע"ז וע"ז מטומאה זו עצמה היפך אברהם ועשאה טהור ולימד את העם דרכי ה' וגייר את הגרים והענין הזה היה דרגת התנא ר"ע שהבאנו למעלה כי הוא היה בן גרים ונולד בטבע ומזג רע למאוד עד שאמר מי יתן לי ת"ח ואנשכנו כחמור בחי' קליפה קשה חמור נוער ואח"כ בעזרת ה' עליו היפך עצמו מעבר אל עבר והיה נהנ' מיגיעי כפו שהיה יגע וטרח למאוד עד שהעביר על כל מדותיו הרעים להפכן לטוב לעשות עמהן טובות ומה שהיה בדרגת החמור עסק אח"כ בתורה ונעשה בבחי' יששכר חמור גרם כמ"ש (בלק"ת ויחי) ושם מבואר כי היה בדרגת יעקב כי עקיבא הוא אותיות יעקב וגם אביר יעקב הוא אותיות ר' עקיבא והכל בדרך הנזכר שהיו שניהם שוין בטבע מזג תולדותיהם ובהתהפכם אח"כ לטוב. ולא כן ר"א בן הורקנוס שאביו היה גדול הדור והי' נולד במזג הטוב והיה נקרא ר' אליעזר הגדול ע"ש גדולת מעלתו בטבע מזג תולדתו. וע"כ יצאו בת קול ואמר לא מפני שזה גדול מזה בגדולתן ומעלתן בתורה ויראת חטא אלא שזה מעביר על מדותיו פי' ר' עקיבא היה מעביר על מדותיו כנ"ל שהעביר מדותיו הרעים לטוב וזה אינו מעביר על מדותיו כי לא היה צריך לזה כאמור ולפי שבעיני הקב"ה יקר מאוד דרגא זו וגדול הנהנ' מיגיעו יותר מירא שמים כמאמר רז"ל (ברכות ח' ע"א) ורומז לבחי' זו שגדול וחביב לפני הקב"ה זה הנולד במזג הרע ונהנה מיגיעו שיגע וטרח עצמו למצות בוראו יותר מירא שמים ממי שהוא ירא שמים בטבעו וא"צ ליגיעה וע"כ ענהו ממרומים לר"ע בתפלתו והנה ידוע מדברי האר"י זלה"ה ששם משה רומז על מספר קרח ול"ז ניצוצ' של הבל גי' משה וש"ח ניצוצות הרומזים לקר"ח המה מבחי' הרעים ושמו מרמז עליו כי אותיות קר שלו היה קר משקר ומקרי וח' הוא רומז לח' של חמץ שעיקר חימוצו הוא בחי' כי אין בין חמץ למצה אלא כמלא נימא הוא הטיפת דיו שבין ה' לח'. רק שמשה תיקן את כולם עם הל"ז ניצוצות של הבל ונעשה מכלם שם אחד: משה רומז לבחי' החסדים מספר עשר שמות הוי' וד' שמות אהיה ע"ה כי היפך את כולם לטוב וגם רמז בשם משה כי מן השמים משיתהו שהוציא עצמו מכל התאות הלב עד שנעשה כולו רוחני בבחי' איש אלקים וארז"ל (מ"ר דברים י"א) מחציו ולמעלה אלהים. שזכה להיות דר בין העליונים כמו בתחתונים ועל שדבר הזה מועיל מאוד להיות תפלתו מקובלת ורצוי' לפני שמו ית'. כענין תפלת ר"ע שנענה מיד בתפלתו ע"כ אמר תפלה למשה איש האלהים. שכזה היא התפל' הנכונה וראוי להתקבל שיהיה בבחי' משה איש האלהים. להפך כל בחי' הרעות הנרמז במשה שיהיה נעשה מהם משה וגם בחי' איש אלהים כזה ראוי להתפלל שיקובל תפלתו בעיני מקומו של עולם ב"ה ואל זה רמז הזוה"ק (ויקרא קצ"ה ע"א) ג' אינון דאקרי תפלה תפלה למשה איש האלהים תפלה דא דלית בגיניה בבר נש אחרא וכו'. כי לא קם בישראל כמשה ומי עלה למרום כמשה. וע"כ תפלתו מקובלת יותר מכל שאר אנשים ועל כל הענין הלזה אחז"ל האי מאן דבמאדים או גזלנא או מוהלא כאשר הבאנו למעלה כי זה שנולד במאדים יתמשך טבע מזגו לשפוך דם אדם כידוע וכיוונו חז"ל ללמד לאדם דעת שיהפוך טבעו ומזגו לעשות בו מצות ה' והוא לקיים מצות מילה בבנו או בבן חבירו כמו שכתבנו למעלה. ובזה נכון יהיה לעלות במעלות רבה וגדולה עד מאוד:

וקודם שנבאר זה אקדים לבאר כמה פסוקים וענינים כפי ההזדמן. בס' יהושע אחר שהכניס את ישראל לארץ ישראל קבץ כל ישראל ואמר להם בעבר הנהר ישבו אבותיכם כו' עד סוף הענין. ועתה בחרו לכם את מי תעבדו אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר או את אלהי האמורי כו' ואני וביתי נעבוד את ה' ויאמרו לא כי את ה' נעבוד ויאמר להם לא תוכלו לעבוד את ה' כי אלהים קדושים הוא אל קנא לא ישא לפשעכם ולחטאתיכם ויאמרו חלילה לנו מעזוב את ה' לעבוד אלהי נכר כו' (יהושע כד'), הפסוקים תמוהים מאד, איך יהושע פתה לכל ישראל לעבוד עבודת כוכבים, בשלמא אלו עשה להם איזה עונש ומורא אם יעבדו עבודת כוכבים אתי שפיר אבל הלא לא זכר שום מורא ופחד ועונש על עבודת כוכבים רק דאדרבה אמר הכל להיפך, והוא תמוה איך פתה אותם בכמה פיתוים ע"ז באומרו כי קשה לעבוד את ה' כי אל קנא הוא לזאת בחרו לכם אחד משני עבודות כוכבים, הגם כי כוונתו היה לטובה שיקבלו ישראל עליהם עול ה' לזאת הכביד עליהם הדבר כאומרו לא תוכלו לעובדו כו' ור"ל לכן הזכו היטב. מ"מ איך לא ירא לנפשו אולי יכנסו דבריו באזני ישראל ויתרצו לעבוד כוכבים ח"ו. עוד יש לדקדק באומרו ואני וביתי נעבוד את ה' למאי נפקא מינה סיפר להם מה שיעשה הוא והרי לא שאלוהו ע"ז.