וַאֲכַלְתֶּ֤ם אָכוֹל֙ וְשָׂב֔וֹעַ וְהִלַּלְתֶּ֗ם אֶת־שֵׁ֤ם יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה עִמָּכֶ֖ם לְהַפְלִ֑יא וְלֹא־יֵבֹ֥שׁוּ עַמִּ֖י לְעוֹלָֽם׃
ליקוטי מוהר"ן
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם וְכוּ': (יואל ב)
סדורו של שבת
ה. והנה כבר כתבנו בחלק זה (דרוש השביעי) שכל בחי' הקליפות והרע שבארץ הכל נתהוה מחטא אדם הראשון שעירב טוב ברע והארץ לפי שהוא גשמיות עפר וקרוב לבחי' הרעים ע"כ נאחזו בה הרבה מבחי' הרעים ולכן לעתיד לבוא בימות המלך המשי' שנא' בו ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ שיתבטלו כל בחי' הקליפות והרע ולא יבוא בך עוד ערל וטמא אז גם ארץ העמים יתוקן בתכלית שלימותה עד שלא ישאר בה רק חיות הקדושה ואור ה' ולא יאחזו בה שום בחינת הרעים אמר הקרא כי כי מלאה הארץ דעה את ה' שגם בחי' גשמיות כל שטח הארץ לא תדע כי אם את אור ה' וקדושתו וחיות הקודש אשר מאת האל כי יתפרדו כל פועלי און ממנה ותשאר קודש לה' ולכן נאמר אז (יואל ב׳:כ״ו) ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלהיכם שכל הארץ יתוקן להיות ע"י אכילת לחמה יחשקו ויחמדו להלל את שם ה' ברוב עוז:
קדושת לוי
או יאמר, קח לך מכל מאכל, כי לשון מאכל היינו שהוא מאכיל את אחרים ובו יבואר המדרש (בראשית רבה יט) האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל (בראשית ג, יב) אכלתי לא נאמר כו' אכלתי ואוכל עד כאן לשון המדרש. הכלל כי באכילה שאדם מישראל אוכל מתקן הפגם של אדם הראשון שפגם באכילה דהיינו על ידי מצות שישראל עושים באכילה הן בברכה על האכילה הן בשאר מצוה שישראל עושים בהמאכל קודם האכילה בבשר שחיטה ומליחה ובכל מאכל יש מצות מתקן הפגם של אדם הראשון. ובזה מבואר ואוכל אכלתי לא נאמר אלא אכלתי ואוכל עוד, כלומר בזה שאוכל עוד על ידי מצות יתוקן מה שפגמתי נמצא על ידי שפגם אדם הראשון באכילה צריך האדם לאכול ולתקן נמצא האכילה של אדם הראשון נקרא מאכיל כלומר מאכיל לאחרים בשביל האכילה זה צריך האדם לאכול. וזהו הרמז קח לך מכל מאכל, רצה לומר כי על ידי שהכניס נח בתיבה מכל החי הותר לאכול מכל חי כנ"ל. וזהו הרמז ואכלתם אכול (יואל ב, כו) ואכלתם, כלומר מה שאתם אוכלים אכול על ידי האכילה שאכל אדם הראשון אתה אוכל לתקן הפגם של אדם הראשון על ידי האכילה על ידי המצוה אשר באכילה של ישראל: