חסידות על ישעיהו כה:ח

מאמר ב', מדרש ריש משפטים (שמות רבה ל, ג) כל מקום שנאמר ואלה מוסיף על הראשונים כו' כיוצא בו ואלה תולדות יצחק מוסיף על הראשונים בני ישמעאל כו' וא"כ יש לומר הואיל ואין כתוב אלא ואלה תולדות אף יעקב בכלל עשו אתה מוצא כל תולדות שבמקרא חסר ו' חוץ משנים אלה תולדות השמים והארץ ואלה תולדות פרץ וטעם גדול יש להם למה תולדות השמים והארץ מלא שעדיין לא היה מיתה בעולם וכיון שבא אדם הראשון וגרם מיתה חסר כל תולדות שבמקרא ר"ל הפסוקים מלמדנו שאדם הראשון לא די שגרם מיתה והפסד וכליון לאשר היו בימיו אלא אף גם לכל תולדות העתידין, לפיכך כל מקום שנאמר תולדות הוא חסר לומר גם על התולדות עבר כוס גרמתו של אדם הראשון וכיון שבא פרץ שממנו יצא משיח דכתיב ביה (ישעיה כה, ח) בלע המות לנצח לכן תולדות פרץ מלא ולכן תולדת יצחק חסר להוציא את יעקב מכלל הרשעים על כרחך. המדרש הזה אומר דרשוני, חדא, איך מוכח מכאן להוציא את יעקב מכלל הרשעים הא בלאו הכי כל תולדת שבמקרא חסרים להורות על גרם מיתה. ב' תמיהני, אם לא מצאו חכמי המדרש שום ראיה אחרת שיעקב צדיק ועשו רשע זולת במה שתולדת יצחק חסר כתיב. ג' יעקב בכלל עשו, לשון זה אינו מובן.

מאמר הבעש"ט, שכל מה שהיה בבלעם היו חושדין למשה רבינו עליו השלום מפני שכל זמן שלא נגמרה עליית השכינה כאשר יהיה בזמן הגואל צדק, במהרה בימינו אמן, שהוא ביטול הקליפה לגמרי, ובלע המות לנצח (ישעיהו כ״ה:ח׳), מוכרחים כל העליות להיות רק במחשבת אדם כשר, והאדם הכשר אי אפשר לו להגיע ולעלות אל שרשו כי אם על ידי שכנגדו, היינו שיעלו במחשבתו, והוא יתעורר מהם לבוראו יתברך וכו':
(פרי הארץ פ' מטות).

וּבִשְׁבִיל זֶה לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְבַּטֵּל הָרָע, וְיִתְבַּטֵּל הַהִתְנַגְּדוּת, וְיִתְבַּטֵּל הַדְּמָעוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): לֹא יָרֵעוּ וְכוּ', הַיְנוּ בִּטּוּל הָרָע. וּכְתִיב (שם): וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי וְכוּ', הַיְנוּ בְּחִינַת בִּטּוּל הַהִתְנַגְּדוּת. וּכְתִיב (שם כה): וּמָחָה ה' אֱלֹקִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים; הַיְנוּ בִּטּוּל הַדְּמָעוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ"ל, כִּי אָז יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ אֱמֶת כַּנַּ"ל.