ק֥וֹל צֹפַ֛יִךְ נָ֥שְׂאוּ ק֖וֹל יַחְדָּ֣ו יְרַנֵּ֑נוּ כִּ֣י עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙ יִרְא֔וּ בְּשׁ֥וּב יְהוָ֖ה צִיּֽוֹן׃
אגרא דכלה
מי העיר ממזרח צדק (ישעיה מא ב). אל תקרי העי"ר אלא האיר. כי אי אפשר לפרש העיר לשון התעוררת, ומאמר הנביא שהש"י העיר את אברהם אבינו לעבודתו, וקיימא לן (ברכות ל"ג ע"ב) הכל בידי שמים, ע"כ אברהם אבינו התעורר מעצמו כנודע שהיה מונה ושוקל וסופר להשיג אמתת מציאותו ית' בהתבודדת רב ועצום, וגם בלשון התעוררת לא יצדק לשון ממזר"ח דייקא, על כן אל תקרי העי"ר אלא האיר, שהש"י האיר את אורו מסוף העולם עד סופו על ידי נפלאותיו עמו, והא דלא נכתב בפסוק בפירוש האי"ר, הוא על פי מה דידוע (זוהר ח"א ל"ו ע"ב) שקודם חטא אדם הראשון היה כתנות או"ר באל"ף, ככתוב בתורתו של רבי מאיר (ב"ר פ"כ י"ב), ואחר החטא נתחלף אור באלף להתהוות כתנות עור בעי"ן ממשכא דחוויא, ועל ידי הצדיקים שיתקנו חטא אדם הראשון מדור אל דור, יתוקן גם העי"ן להיות מזהיר כמו האור. וזהו כי עין בעין ירא"ו בשוב וכו' (ישעיה נב ח), עיין כל זה בשל"ה ותבין. והנה אברהם אבינו היה תחלת תיקונו של אדם, והתחיל לתקן העי"ן להאיר כמו אל"ף, וזה שנכתב עי"ן וקרינן אל"ף, והבן נ"ל:
אגרא דכלה
בנוי ומשוכלל לעתיד לבא היך מד"א (ישעיה ס א) קומי אורי וכו', הוא כמו שאמרו רז"ל עתידה ירושלים להיות פנס לכל העולם כלו, ועין בעין יראו בשוב השם את שיבת ציון (ישעיה נב ח):
ליקוטי מוהר"ן
וּלֶעָתִיד, שֶׁיְּתֻקַּן בְּחִינַת מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו א׳:כ״ז): צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה, אֲזַי יִתְעַבֵּר עֲנָנִין דִּמְכַסִּין עַל עֵינָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם נב): כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא יוֹסֵף (בראשית מ״ט:כ״ב): בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן: