ה֤וֹי כָּל־צָמֵא֙ לְכ֣וּ לַמַּ֔יִם וַאֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ כָּ֑סֶף לְכ֤וּ שִׁבְרוּ֙ וֶֽאֱכֹ֔לוּ וּלְכ֣וּ שִׁבְר֗וּ בְּלוֹא־כֶ֛סֶף וּבְל֥וֹא מְחִ֖יר יַ֥יִן וְחָלָֽב׃
בעל שם טוב
ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים. ובמדרש רבתי (סכ"ו סי' ד') זהו שאמר הכתוב (תהילים י״ט:ג׳) יום ליום יביע אומר, שמעתי ממורי יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת, כי אמרו חכמינו ז"ל (סנהדרין ד"ז ע"א) תחילת דינו של אדם עבור ביטול תורה שנאמר (משלי י"ז י"ד) פוטר מים ראשית מדון וכו', אפס שסובר שיוכל לפטור מהדין עבור טרדת פרנסה ביום, ובלילה שובת מטרדתו, אך דיום החורף מכריעו וכו' וליל הקיץ סותר וכו' וז"ש וכו' ודפח"ח:
(בן פורת יוסף בסופו דקכ"ז ע"ג).
(בן פורת יוסף בסופו דקכ"ז ע"ג).
מאור עינים
ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה. להבן למה נכתב זה בתורה כי אי אפשר שיהיה ח״ו רק סיפורי מעשיות כדלייט להו בזוהר הקדוש להאומרים שהתורה היא רק סיפורי מעשיות ח״ו כתיב (תהלים ק״ד, א׳) הוד והדר לבשת פירוש והדר שהיא התורה כמו שכתוב (שם ח׳, ב׳) תנה הודך על השמים לבשת שהלביש הבורא ברוך הוא את התורה בלבושין כי התורה נקרא אש כמו שכתוב (ירמיה כ״ג, כ״ט) הלא כה דברי כאש וגו׳ וכמו שאי אפשר לאחוז אש בלי לבושין כך התורה נקרא אש שאי אפשר לאחוז אותה בלי כלי לכן הוצרכה להתלבש בלבושים וכלים. והנה לפעמים נקראת התורה מים כמו שכתוב (ישעיה נ״ה, א׳) הוי כל צמא לכו למים ולכאורה איך אפשר להיות שני הבחינות בתורה אש ומים שני הפכים זה אינו יכול כי אם הבורא ברוך הוא שהוא יתברך עושה שלום במרומיו כמאמר רז״ל שמים אש ומים שערבן הקב״ה זה בזה ועשה מהם שמים והוא קשיר לון מיחד לון שהוא ממוצע בין שני הבחינות ומקשרם ומייחדם אך מה הוא אש ומים הוא אהבה ויראה שהן הם עיקר כל התורה כי בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא אש הוא יראה כמו שיראים לגשת אל האש הגדולה כך הבורא ברוך הוא אוכלה אשא דאכלה כל אישים דעלמא ומים הוא אהבה שהמים מגדלים כל מיני תענוג ונמצא המים הם שורש כל האהבות שבעולם ולכן אמרו רז״ל תורה בגימטריא תרי״א אף שיש תרי״ג מצוות כי השני מצוות אהבה ויראה הם שורש כל התורה והם צריכים להיות בכל מצוה ומצוה. ולכן אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו העיקר והשורש של כל התורה השמיענו הבורא ברוך הוא מפיו כי אנכי הוא אהבה כי הוצאתיך מארץ מצרים וצריך אתה לאהוב אותי ולא יהי לך אלהים אחרים כחות אחרים כמאמרינו על פי (דברים ל׳, ו׳) ומל ה׳ אלהיך גו׳ לאהבה גו׳ למען חייך כי למה פתח לנו השם יתברך לעשות זאת לאהבה אותו יתברך בשביל פנייה כאומרו למען חייך אך כי צריך להאמין באמונה שלימה כי כל כחותיו וחיותו הוא הבורא ברוך הוא כי האדם הוא עולם קטן הוא כלול מכל העולמות והבורא ברוך הוא הוא מקשר ומייחד כל העולמות כמאמר ואנת הוא דקשיר לון ומייחד לון וכמו שכתב רמ״א ז״ל ומפליא לעשות שקושר הרוחני בגשמי וזהו שלימד אותנו הבורא ברוך הוא איך לאהוב אותו יתברך ואמר למען חייך פירוש למען שהבורא יתברך הוא חייך שכל כחותיך וחיותך הוא הבורא ברוך הוא שהוא מקשר ומייחד כל העולמות שבתוכך וקושר הרוחני בגשמי וכשאתה מנענע אזה אבר מי הוא המנענע אותו כי אם הבורא ברוך הוא. וזהו את ה׳ אלהיך תירא אלהיך דייקא שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכחות כולם שהוא בעל של כל הכחות כולם שהוא בעל של כל הכחות שלך וזהו לא יהיה לך אלהים אחרים כו׳ כחות אחרים כמאמר הבעש״ט וסרתם ועבדתם אלהים אחרים (דברים י״א, ט״ז) תיכף כשסר ממנו יתברך ומאמונתו שכל כחותיו וחיותו הוא הבורא יתברך אזי תיכף נקרא עובד אלהים אחרים ונודע מאמרינו כמה פעמים על פסוק צדיק מושל יראת אלהים ואמרו רז״ל אמר הקב״ה מי מושל בי צדיק שהקב״ה גוזר גזירה וצדיק מבטלה והקשו בזוהר הקדוש וכי צדיקא קטרוגא דמריה איהו וביארנו על פי מה שדקדקנו באומרו ומי מושל בי שהיה לו לומר ומי מושל עלי:
בני יששכר
בספר יצירה המליך אות צ' בלעוטה וקשר לו כתר וכו' וצר בו דלי בעולם ושבט בשנה וקורקבן בנפש זו"נ ע"כ אמרו התוכניים הראשונים כי מזל דלי הוא מזל ישראל (הגם דקי"ל אין מזל לישראל היינו שישראל ע"י מעשיהן בתורה הופכין שפיטת המזל לכל אשר יחפצו אבל עכ"פ בתולדה יש להן מזל עיין בגמ' שבת) והנה י"ל דלבעבור זה דל"י הוא מזלו של ישראל. כי דלי עשוי לשאוב בו מי"ם וזה פעולתו. והנה הוא משמש אל המים ואין מים אלא תורה כמד"א הוי כל צמא לכו למים להורות על האמור דמזלו של ישראל הוא עבד משמש אל התורה והגם ששפיטת המזל מחייב באיזה אופן וכו' הנה עסק התורה ומצות יתהפך הכל לטוב ולכל אשר יחפוצו יטו את המזל כיון שמזלן הוא עבד משמש אל התורה. ותבין לפ"ז מה שדרשו רז"ל אצל העבד הנאמן של אברהם אבינו (שהוא היה הראשון ראש יחוסינו שהגביהו הקב"ה למעלה מן המזלות הנה עבדו זקן ביתו דרשו עליו בפסוק ובן משק ביתי היא דמשק אליעזר) דול"ה ומשקה מתורת רבו לאחרים ונרמז הדבר אצל העבד להורות על הנ"ל שע"כ מזל דל"י הוא מזלן של ישראל כי הדלי הוא עבד משמש אל המים זו תורה והעבד אין לו רצון בעצמו כ"א רצון האדון כמ"ש החסיד בחו"ה הבן הדבר: