ה֤וֹי כָּל־צָמֵא֙ לְכ֣וּ לַמַּ֔יִם וַאֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ כָּ֑סֶף לְכ֤וּ שִׁבְרוּ֙ וֶֽאֱכֹ֔לוּ וּלְכ֣וּ שִׁבְר֗וּ בְּלוֹא־כֶ֛סֶף וּבְל֥וֹא מְחִ֖יר יַ֥יִן וְחָלָֽב׃
פרי צדיק
ואח"כ אמר הוי כל צמא לכו למים ופירש"י הוי לשון קריאה וכו' שאינו צעקה רק קריאה כל צמא לכו למים שנדרש בגמ' (תענית ז'.) על תלמיד שאינו הגון דלהגון כתיב לקראת צמא התיו מים. ואף דאי' (חולין קל"ג.) כל השונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגיהנם וכו' כזורק אבן וכו' מ"מ להתלמיד עצמו אמר שאף שאינו הגון עוד ויוכל לומר שטוב שלא ילמוד וכמו דאי' בסה"ק שיוכל להוסיף עוד כח בקליפות ח"ו וכמו שנא' ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי. מ"מ אמר כל צמא שיש לו רק חשק לד"ת אף שאין לבו מזוכך עוד נאמר לו לכו למים וע"ז כתיב אם רעב שונאך היינו שהיצה"ר רוצה להיות לו יניקה מהקדושה ועי"ז מפתה לאדם לפעמים לעסוק בתורה כמו שאי' בסה"ק אעפ"כ האכילהו לחם מלחמה של תורה כי גחלים אתה חותה על ראשו שסוף כל סוף לא יבצע מחשבתו כי המאור שבה יחזירו למוטב (כמו שא' מ"ר איכה פתיחה ב') וזה שא' וה' ישלם לך וא' (סוכה נ"ב.) ישלימנו לך. ואמר אח"כ ואשר אין לו כסף כסף היינו חשק שזה נקרא כסף מדת אברהם אע"ה שהוא אהבה והיינו שאין לו החשק לד"ת מ"מ לכו שברו ואכולו וכמו שנא' כי גחלים אתה חותה על ראשו. ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב וממה שנא' אח"כ למה תשקלו כסף בלא לחם ויגיעכם בלא לשבעה נראה שמחיר היינו היגיעה בד"ת והוא כמו שא' (תנחו' נח ג') שהתושבע"פ נקנה ביגיעה רבה שצריך צער גדול ונדוד שינה וזהו המחיר. ומשל כאן התורה לג' משקין למים יין וחלב והיינו שיש שאינו מרגיש עוד טעם בלימוד התורה ואצל זה נקרא התורה בבחי' מים שזה שותין רק לצמאו ע"ד שא' (ברכות מ"ד.) השותה מים לצמאו מברך וכו'. ונמשל ג"כ ליין וחלב היינו כשמרגיש טעם בד"ת ומשקים אלו ראוים לשתיה אף כשאינו צמא. וזה שא' הוי כל צמא לכו למים שאף שאינו הגון מ"מ כל שיש לו רק חשק לכו למים. והוא כעין שא' (ע"ז י"ט.) לעולם ליגרס אינש וכו' ואע"ג דלא ידע מאי קאמר וזה למים שאינו מרגיש עוד טעם. ואשר אין לו כסף שנחסר לו החשק ג"כ לכו שברו ואכולו האכילהו מלחמה של תורה ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר אף שלא יוכל לזכות ליגיעה הצריכה לתושבע"פ כנ"ל שברו יין וחלב היינו שיכופו עצמם להבין בתורה. והתושבע"פ שהוא הרב חכמה יועיל לתקן הרב כעס. למה תשקלו וגו' שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ואין טוב אלא תורה (ברכות ה'.) ותתענג בדשן נפשכם. ובשבת כל ישראל הם בבחי' ת"ח כמו שאמרנו ממה שא' בגמ' (שבת קי"ט.) מי עדיפת לן מינה וכמו שא' (ריש סא"ר) שבת יעשה כולו תורה שבשבת כל אחד מישראל פנוי לד"ת. וזה שאומרים הנחמה זו שח"ו אין ישראל עני' מן התורה: