חסידות על ישעיהו סא:י

ונראה לומר עוד בלשון אחר בהקדם דברי הכתוב (ישעי' ס"א י') שוש אשיש בה' תגל נפשי באלקי כי הלבשני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני וגו' ובספר אהבת יהונתן פירש שמתרי"ג מצות נעשה מעיל צדקה ומקדש עצמך במותר לך נעשים בגדי ישע עיי"ש, ולדידי יש לומר להיפוך כי בגד הוא למדת חיתוך האברים וזה בא ע"י תרי"ג מצות שמהם נעשה בגד לרמ"ח איברי הנפש, ומעיל הוא מקיף על כל הגוף בלי חיתוך איברים פרטים כמ"ש הרמב"ן בפ' תצוה (כ"ח ל"א) זה נעשה מקדש עצמך במותר לך שהוא מצוה מקפת על כל מצות התורה, וע"כ כתיב בגדי ישע שמחמת מצות התורה בלי קידוש במותר שהוא לפנים משורת הדין ונעשה רק בגד אין בו אלא ישע, וכענין שכתוב ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים שלא נפלו בידם, אבל ע"י מצות קדש עצמך במותר לך שהוא לפנים משורת הדין כ"כ הקב"ה עושה עם האדם לפנים משורת הדין בלי גבול ובא לו אור גדול מקיף ונקרא מעיל צדקה כמו צדקה שהיא בלי גבול ונתן תתן לו אפי' מאה פעמים ודי מחסורו אשר יחסר לו:

או יאמר, על פי את קרבני לחמי (במדבר כח ב), ר"ל כי לחמם הוא שמקבלים השפע, הוא כלחמי כו', כי יותר ממה שהעגל רוצה לינק כו' (פסחים קי"ב ע"א), וכל שכן בהשפעה שמקבל הצדיק, נחשב לו ית' לדורן. והיינו (דברים כו ד) והניחו, ר"ל בהשפעה שמקבל הצדיק הוא מניחו על המזבח של ה' לדורן לפניו ית', והבן. ועכשיו הוא מבאר מהות התשובה, והוא אמרו ית' (הושע יד ג) קחו עמכם דברים, ונאמר (במדבר ה ז) והתודו וגומר. והנה (דברים כו ה) וענית הוא בקול רם, כמו קול ענות (שמות לב יח), שמבואר במסכת סוטה (דף ל"ב (ע"ב) יספר גנותו בקול רם. ואמרת הוא קול נמוך, כמו שאמרו חז"ל שם ושבחו בקול נמוך, שנאמר (דברים כו יג) ואמרת ביערתי הקודש כו', עיין שם במסכת סוטה. ואם כן לפי זה כאן שנאמר וענית ואמרת, הוא שני הפכים. ולדרכי אתי שפיר, כי הקשו חז"ל במסכת יומא (דף פ"ו ע"ב) כתיב (משלי כח יג) מכסה פשעיו לא יצלח, וכתיב (תהלים לב א) אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. ומשני כאן בחטא מפורסם, כאן בחטא שאינו מפורסם, עד כאן. והיינו וענית ואמרת, לפעמים וענית דהיינו בחטא מפורסם, ולפעמים ואמרת דהיינו בחטא שאינו מפורסם. ושורש הדברים שיאמר, הוא שיעורר חסדי השי"ת אף שהוא מושרש בחטא מכף רגל ועד ראש, מכל מקום זה דרכו ית' באיתערותא דלתתא כמחט סדקית, הוא גומר לטובה, וגם זה האיתערותא בא ממנו, רק שהאדם יאחז בו ויהיה אצלו למונח קיים והסכמה גמורה על עזיבת החטא, כענין שנאמר (שיר השירים ג ד) אחזתיו ולא ארפנו. והיינו ואמרת לפני ה' אלקיך אף כי לפי מעשי היה ראוי להתייאש, אבל על רחמיך בטחתי כי כן דרכיך, וזה ארמי אובד אבי, כי ידוע כי הגלגול הקדום יקרא אב לנגד גלגולים האחרונים, כמ"ש האר"י ז"ל בצדיק בן רשע (ברכות ז' ע"א), וידוע דכל נשמה כבר היה בעמקי הקליפות מצד חטא אדם הראשון, ואחר כך היה בדור הפלגה, כנודע, דבמצרים היה תיקונם בחומר ובלבנים (שמות א יד), נגד נלבנה לבנים והחומר היה להם לחמר, והנה במצרים נשקעו יותר כי היה במ"ט שערי טומאה, וגם ידוע דע' שרים הם חיצונים סביב יתהלכון ל"ה מימין ול"ה משמאל, וכן ע' לשונות ועם קדוש אתה, וגם לשון הקודש הוא הלשון המכריע. והנה מצרים ערות הארץ כולה טומאת ע' שרים, לכך המלך של מצרים צריך לידע ע' לשון. והנה ידוע דרפ"ח ניצוצין נפלו, והעלה משה ר"ב שנאמר (שמות יב לח) וגם ערב (ע) רב, וצריך לומר דרפ"ח ניצוצין היינו הסיגים, אבל עצמות הקדושה בפני עצמו נפל, דהא משה העלה הערב רב מדעתו, אבל עצמות ישראל העלה השי"ת, והבן זה. וזה אמרו ארמי דהיינו השטן יצר הרע כפירוש האלשיך והאור החיים, כענין שנאמר (בראשית ג א) והנחש היה ערום, אובד אבי היינו גלגול הקדום, וירד מצרימה ר"ל עוד ירידה היתה לו מצרימה, כי שם נשקעו יותר בעמקי הקליפות, והיינו ויגר שם קאי על גלגול הקדום, במתי מעט, ר"ל באנשים אשר הם במ"ט שערי טומאה ובטומאת ע' שרים שקועים, והיינו מעט מ"ט ע'. וידוע המדרש (ב"ר ל"ט י"א) שאמר השי"ת לאברהם אותו גוי גדול שנאמר בו (דברים ד ז) כי מי גוי גדול, אני מוציא ממך, והיינו ואעשך לגוי גדול (בראשית יב ב), עד כאן. אלמא דישראל נקראו גוי גדול, והיינו ויהי שם בעומק הטומאה הנ"ל לגוי גדול, ר"ל לקדושה נפלאה קדושת ישראל, עצום ר"ל כמו עצמות הקדושה, ור"ב ר"ל וגם ר"ב ניצוצין מן הסיגים, והבן. ושמא תאמר כי חזרנו למוטב, לזה אמר לא כן, רק אדרבה וירעו אותנו המצרים (דברים כו ו) כפירוש השל"ה, רק הכנסה לקדושה היה רק על ידי התעוררת מעט, וגם זה בהכרח לא מעצמינו והיינו ויענונו כו', (דברים כו ז) ונצעק כו' וישמע כו' (דברים כו ט) ויביאנו אל המקום, ר"ל ממקום טומאה גדולה למקום הקדושה גדולה קדושת ארץ, והיינו ארץ זבת חלב ודבש, ר"ל שזבת שם חלב ודבש היינו סודות התורה, כמו שדרשו (חגיגה דף י"ג.) בפסוק (שיר השירים ד יא) דבש וחלב תחת לשונך, כי אוירא דארץ ישראל מחכים (ב"ב קנ"ח ע"ב), והיינו רק על ידי התחלה קטנה באתערותא, ולפי זה שאינך חפץ רק התחלה, אם כן גם (דברים כו י) עתה הנה הבאתי את ראשית פרי אדמה, ר"ל מה שנפעל בארץ עולם הבחירה אשר נתת לי ה', כי ההתעוררת בא מהכרוזים כנודע, רק יש שמאבדו ויש שמביאו, והתחלת איש הישראלי הוא רק במה שמביאו, ואם כן ראוי שתגמור בעדי. והנה מזהירך הפסוק והנחתו כו', דהיינו שתהיה למונח קיים עזיבת החטא לפני ה' אלקיך, כמו שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ב ה"ב) שיעיד עליו מי שאמר והיה העולם, (והשתחויתם) [והשתחוית] היינו שיהיה לך הכנעה לפני השי"ת כמו שראוי לבעל תשובה, ואם תעשה כן אני מבשרך כי השי"ת יגמור בעדך לטובה, והיינו (דברים כו יא) ושמחת בכל הטוב, שתשמח בכל הטוב שתזכה לגמרו לך ולביתך כפירוש האלשיך, כי זכותו יעמוד גם לביתו אחריו, אתה והלוי, ר"ל הנשמה שהוא עיקר האדם והגוף הנלוה אליו כמו שפירשתי (בהפטורת נצבים) בשוש אשיש (ישעיה סא י), והגר אשר בקרבך, כי גם היצר הרע נהפך לטוב כענין שנאמר באברהם (נחמיה ט ח) ומצאת את לבבו נאמן לפניך (ירושלמי ברכות פ"ט ה"ה), והבן. והנה לדברי האור החיים יש לפרש אשר תביא מארצך אשר ה' אלקיך נותן לך, על דרך מי הקדימני ואשלם (איוב מא ג, עיין ויק"ר פכ"ז ב') והבן.

וזה הוא פירוש הפסוק (ישעיה סא, י) שוש אשיש בה', כלומר שאדם שמח במה שמביא להקדוש ברוך הוא שמחה במעשיו. וזה הפירוש שוש, כלומר שאנכי שש ושמח במה שאני אשיש בה', שאני גורם שאשיש שאני מביא שמחה בהבורא ברוך הוא כביכול אני מביא שמחה. ואדמו"ר בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בעריש זלה"ה, אמר גם כן בזה הסגנון על זה הפסוק שוש אשיש בה', שאני שש מה שאני משמח במצות הבורא ברוך הוא. אמנם דברינו שאני שש מה שאני גורם שמחה בהבורא ברוך הוא. וזה חיוב על כל אדם שיהיה לו שמחה במה שהאל הקדוש משמח בו ומשעשע בעבודתו. והנה אם אדם יהיה עניו ויאמר מה אני ומה חיי שאגרום שמחה להבורא ברוך הוא, אזי יבין בלבבו ויאמר בלבבו באמת הוא אחת מחסדי ה' ומנפלאותיו הבורא ברוך הוא שאדם קרוץ מחומר יגרום שמחה ותענוג וחדוה באלהי האלהים ואדוני האדונים אשר הוא גבוה על כל גבוהים ורם על כל רמים כמ"ש המשורר (תהלים קד, לא) ישמח ה' במעשיו. ובמעשיו הוא עולם העשיה עולם התחתון הוא עושה נחת רוח להבורא ברוך הוא. מחמת שיש להאל ברוך הוא נחת רוח מבני אדם. אשר המה מזרע ישראל עבדו מגודל השעשועים הוא מביא שפע לכל הנבראים והיצורים והנעשים. וכן כתב הפייטן הציב וירה אבן פינתו עבור לשעשע באיומתו: