לִ֣ינִי ׀ הַלַּ֗יְלָה וְהָיָ֤ה בַבֹּ֙קֶר֙ אִם־יִגְאָלֵ֥ךְ טוֹב֙ יִגְאָ֔ל וְאִם־לֹ֨א יַחְפֹּ֧ץ לְגָֽאֳלֵ֛ךְ וּגְאַלְתִּ֥יךְ אָנֹ֖כִי חַי־יְהוָ֑ה שִׁכְבִ֖י עַד־הַבֹּֽקֶר׃
ליקוטי מוהר"ן
וְזֶהוּ עִקָּר נֶחָמוֹתֵינוּ, בְּחִינַת נַחֲמוּ נַחֲמוּ כַּנַּ"ל, כִּי עַל הַגּוּף נֶאֱמַר (רות ג׳:י״ג): שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר, שֶׁהוּא עֵת הַתְּחִיָּה. וְהִנֵּה בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִיא לֵאָה (בראשית כ״ט:כ״ה) – הַיְנוּ עֶצֶם לוּז הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָהּ נִתְבַּנֶּה הַגּוּף.
קדושת לוי
לאסור איסר על נפשו (במדבר ל, ג). נראה פירוש שאסור לידור שום נדר רק כשיצרו מתגבר לעבור עבירה אזי מותר לידור ולישבע כמו שעשה בועז ליצרו שנשבע חי ה' (רות ג, יג) וזהו פירוש לאסור איסר, היינו שנדר הוא איסר על נפשו והוא נשבע לבטל יצרו:
ליקוטי מוהר"ן
וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ג׳:י״ג): שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר. אֲזַי נוֹפְלִים כָּל הַמְקַטְרְגִים הַשּׁוֹלְטִים עַל הַדִּבּוּר, וְאָז הַדִּבּוּר יוֹצֵא בְּשִׁיר וָשֶׁבַח וְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פג): אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל׳:י״ג): לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם; וְאָז: בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹּקֶר וְכוּ' (איוב ל״ח:ז׳).