וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־עֵינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם ׀ נֹסֵ֣עַ אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃
ליקוטי מוהר"ן
וְזֶה בְּחִינַת: וּפַרְעֹה הִקְרִיב – שֶׁהִקְרִיב אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם (מ"ר בשלח פ' כא), שֶׁעַל־יְדֵי רְדִיפָתוֹ אוֹתָם נִתְקָרְבוּ יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל:
ערבי נחל
בפרשת בשלח ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם כו' המבלי אין קברים כו'. הרב בית יוסף בחיבורו מגיד מישרים בא לישב אחרי ראות פרעה הנפלאות והמכות ששלח הקב"ה עליו איך מלאו לבו לרדוף עוד, וכן קשה על ישראל למה לא הבינו מעצמם שהקב"ה יצילם אחרי ראותם הנפלאות שעשה להם במצרים. ותירץ, דפרעה וישראל חשבו שהקב"ה אינו אלא פועל רעות ח"ו כי לא ראו עדיין שעשה להם טובה רק שעשה רעות למצרים וסברו שעל זה הוציא את ישראל לפעול גם להם רעות זה תוכן דבריו. והתירוץ חמור יותר מהקושיא, דאם נאמין טעות זה על פרעה אבל על ישראל לא יאומן כי יסופר. וצריך להבין דברי קדשו שהם מעין רוח הקודש מאין ולאין נובע מקור הטעות לסברא הלזו.
בעל שם טוב
והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו. דקשה דהוי ליה לומר הדבר הקשה תקריבון וכו' ומאי מכם, ועוד הוי לי' למימר והודעתיו, מה ושמעתיו, ונ"ל דבא להודיענו ענין הקושיא, שהוא קשה להאמין וכי אפשר לשמוע ענין הכרוזין של מעלה שמכריזין בכל יום לעורר לבבות ישראל בתשובה, כמו שאמרו חכמינו ז"ל כמה פעמים מענין הכרוזין בש"ס ובזוהר, לכך אמר והדבר אשר יקשה, המניעה הוא מכם, ור"ל הכרוז נקרא דבר וכו', ואשר יוקשה לכם להאמין שלא נשמע הכרוז לבני אדם, המניעה הוא מכם, שעל ידי גסות ועכירות החומר שלכם הם מסך מבדיל מלשמוע, כמו שכתוב בזוהר (פ' ויחי דרכ"ד ע"א) החרשים שמעו וכו' (ישעיהו מ״ב:י״ח) וזהו שאמר תקריבון אלי, כמו ופרעה הקריב (בפ' בשלח) והיינו שיתקרב לבחינת משה שנאמר (בפ' שמות) של נעליך שהוא בחינת החומר, ולזככו, ואז ושמעתיו, היינו על ידי בחינת אמצעיות דמשה יכול לשמוע וזהו שאמר ושמעתיו:
(בפ"י בהקדמה ד"ט ע"ג).
(בפ"י בהקדמה ד"ט ע"ג).