וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְסַפֵּ֤ר לָעָם֙ אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וְאֵ֖ת כָּל־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וַיַּ֨עַן כָּל־הָעָ֜ם ק֤וֹל אֶחָד֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כָּל־הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶֽׂה׃
בני יששכר
ועתה עמוד והתבונן ואשמיעך את דבר אלהים: תכון לעד לעולם זכות ישראל עם סגולתו בנתינת התורה במעמד הנכבד אמרו נעשה ונשמע נעש"ה מה שכבר ניתן לנו בביאור בהתגלות כעת בבחי' קול ודבור ונשמ"ע בכל דור ודור מן חכמי הדור מה שיגלו לנו תעלומות חכמה אותן הדברים הנשארים בקול ועל ידם יתגלו לידי דבור. נשמ"ע מפיהם כי דבר י"י בפיהם אמ"ת תורת אמ"ת. ואם עיני שכל לך תבין אשר במעמד הנכבד מתחילה כתיב ויקרא אל משה וכו' וישם לפניה' את כל הדברי' האלה אשר צוהי י"י נאמר אח"כ ויענו כל העם יחדיו כל הדברים אשר דבר י"י נעש"ה ולא נאמר ונשמ"ע ואח"כ כתיב (במשפטים) ויבא משה ויספר לעם את כ"ל דברי י"י סיפר להם באריכות איך יש ריבויים לאין משער בדברי י"י אז ויען כל העם קו"ל אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר י"י נעשה ונשמ"ע:
קדושת לוי
ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים (שמות כד, ג). דעת רש"י ז"ל שהיה קודם מתן תורה ושבע מצות שנצטוו בני נח ופרה אדומה ושבת כו'. והקשה הרמב"ן ז"ל ואינו נכון שיהיה על שנצטוו בני נח ושנאמרו להם במרה שכבר שמעו ולא יאמר ויספר אלא בחדשים אשר יגיד. ולי נראה דברי רש"י כהוגן, שכפי משמעות הש"ס היה קודם מתן תורה כמבואר באור החיים. דלכאורה יש להבין על לשון ויבא משה ויספר לעם, דכפי דעת רש"י ז"ל שאמר להם ז' מצות של בני נח ופרה ודינין ושבת איננו שייך לשון ויספר לעם, כי אם ויצו את בני ישראל ולשון ויספר איננו מובן. לכן נראה, כי באמת אלו נצטוו במרה וכן ז' מצות שנצטוו כבר רק שמשה רבינו עליו השלום היה מספר לעם גודל הפעולה שפעלו ישראל בקיום הז' מצות ובמצות שנצטוו במרה והאיך שהקדוש ברוך הוא משתעשע בקיום המצות ושכל העולמות והנשמות תלוין בהן וסיפר משה גודל מעלות המצות שקיימו ישראל, דהיינו ז' מצות ומה שנצטוו במרה ונמצא ויספר לעם לא קאי אצווי מצות שהרי כבר נצטוו רק מלת ויספר לעם הוא שמספר להם גודל המעלות והשעשועים שפעלו ישראל בקיום המצות ההם אז כיון ששמעו ישראל גודל השעשועים שמשתעשע הקדוש ברוך הוא בקיום המצות והשפע והששון והשמחה שמשפיעין ישראל בכל העולמות על קיום מצות הבורא ברוך הוא אז ענו ואמרו כל אשר דיבר ה' נעשה, כלומר שאנחנו רוצים עוד במצות כדי שישתעשע כביכו"ל הקדוש ברוך הוא ושישפיע הקדוש ברוך הוא עוד שפע רב וברכה וחיים בקיום המצות. וזהו כל אשר דיבר ה' נעשה, כלומר שאנחנו רוצים עוד במצות הבורא ברוך הוא. ומה שאמרו עוד בפעם השני כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה ונשמע, נבאר אם ירצה השם:
שם משמואל
ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה, וזה הי' בשני בחודש, ובפרשת משפטים כ"ד פסוק ג' ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים וגו' כל הדברים אשר דבר ה' נעשה ובפסוק ז' ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, הנה הוסיפו לאמור ונשמע, ובפרשת משפטים ניחא שבפסוק ג' פירש"י שספר להם מצות פרישה והגבלה ודינים שנצטוו במרה שעליהם לא יצדק לומר נשמע שהרי אלו המצות הרי שמעו ומה להם עוד לשמוע, אבל בפסוק ז' שקרא לפניהם ספר הברית שנאמר בו שיהיו לעם להשם לעשות ככל אשר יצום כמו שפירש"י שקרא לפניהם מבראשית עד מתן תורה, ובכלל זה ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי יצדק לומר שקבלו עליהם אשר יצום להבא ושייך לומר ונשמע, ולא קשה, אך הא בפרשת יתרו שהי' תשובה על ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וגו', למה לא אמרו ג"כ ונשמע: