חסידות על שמות לג:כג

בהקדם לפרש הפסוק (שיר השירים א א-ד) שיר השירים אשר לשלמה, (שיר השירים א ב) ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין, (שיר השירים א ג) לריח שמנך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך, (שיר השירים א ד) משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דודיך מיין מישרים אהבוך, עד כאן. והנ"ל בזה דהחכם ר' יוסף אלבו בספר העקרים (מאמר ב' פרק ט"ו) כתב לפרש הפסוקים (תהלים לו ח-יא) מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון, (תהלים לו ט) ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם, (תהלים לו י) כי עמך מקור חיים באורך נראה אור, (תהלים לו יא) משוך חסדך ליודעך וצדקתך לישרי לב. כי הרמב"ם כתב בספר המורה (חלק א' פרק מ"ג) דכנף, הוא שם משותף, ואחד מן שיתופו לשון סתר, כמו ולא יכנף עוד מוריך (ישעיה ל כ), דפירושו ולא יסתר עוד מוריך ולא יתעלם. ועל פי זה פירש ולא יגלה כנף אביו (דברים כג א), היינו סתר אביו. וכן ופרשת כנפיך על אמתך (רות ג ט), היינו פי' סתרך על אמתך. ועל פי זה פירש כל כנף שתמצא בפסוק מתייחס להבורא ית', כמו אשר באת לחסות תחת כנפיו (רות ב יב), היינו תחת סתרו. פירוש לפירושו שהוא יהיה סתרך, כמו שנאמר (תהלים לב ז) אתה סתר לי וגומר. ועל פי זה פירש העקרים מה יקר חסדך וגו', כי היות נמצאים בעצמותו ית' שלמות בלתי בעל תכלית קיימים בלתי משתנים, ואינם ממין שלמות מן השלמות המושגות אצלינו, ואולם בחסד אלקי ישיג האדם מדרגה מה ממעלתם. וזהו מה שאמר הכתוב מה יקר חסדך אלקים, רוצה לומר כמה גדול ויקר חסדך שאי אפשר שתושג מדרגתו, ושם היוקר והחשיבות הזה הוא מן הפלא היות בני אדם חוסים בצל כנפיך, היינו בצל סתרך והשלמתך, ויהיה פירושו כי הדבר שהוא בלתי בעל תכלית, אי אפשר שתושג מדרגתו, אבל הוא נסתר ונעלם, ועם כל זה בני אדם חוסים בצל ההסתר ההוא, שהוא סתר עצמותו וחסדו ושאר תוארים הנמשכים מאתו, ואמר כי מן ההשגה שמשיגים מצד ההסתר ההוא שהיא השגה שכל הנמצאים משתלשלות ממנו, והשגת הפעולות הנמשכות מחסדו ומיתר התארים המתייחסים אליו ית', הם מתענגים תענוג נפלא והם שבעים ממנו, וזה בעולם הנשמות. וזהו אמרו בלשון עתיד ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך וגו'. רצה לומר כי במה שישיגו משאר הנמצאות המשתלשלות ממך הנקראים אחוריים הרמוז אליהם, כמו שנאמר למשה (שמות לג כג) וראית את אחורי. ולמה נקראים דשן ביתך, שעל זה נאמר על משה (במדבר יב ז) בכל ביתי נאמן הוא. ואמר שמהשגה זו יהיו דשנים ורעננים ושבעים כל טוב, אבל נחל עדניך, רצה לומר מאותו הנחל הנמשך ממה שאתה מתעדן ממנו ומתענג בו שהוא עצמותך והתארים והשלמות הבלתי בעל תכלית אשר בך, אין דרך ומבוא להשיג ולשתות ממנו מעצמם, רצה לומר מצד השגתם, אלא אם כן אתה תשקם ממנו דרך חסד, ולזה אמר תשקם ולא אמר ישתו, לפי שאינן מושגות אלא דרך חסד. ואמר כי עמך מקור חיים באורך נראה אור, לבאר שאין שם מונע להשיג התענוג הנפלא הזה, מצד שהתארים והשלמות הם נצחיים, והאנשים אינם נצחיים, כי עמך מקור חיים ובידך לתת להם חיים נצחיים. גם אין מניעת מצד שאין בכחם לקבל עוצם התענוג ההוא, כי בידך הוא, כי כחך הגדול יוכל לתת להם הכנה וכח לקבלו, כי באורך נראה אור, ר"ל כי אפילו השגת החושיות לא נשיגם ולא יגיעו אלינו אלא מצד החסד הנמשך מאתך, כי האור אין בנו כח להשיגו, אבל הוא מכהה ראותינו אם לא מצד האור האלהי הנותן בנו כח להשיג קצתו, ומוציא ראותינו מן הכח אל הפועל.

וארא אל אברהם וגו' באל שדי (שמות ו ג). עיין מ"ש הראב"ע כי שם שדי מורה על שידוד המערכה, אך בדרך הנהגה ולא בתולדות חדשות המשנה, והן הן הניסים הנסתרים. אבל שם הויה המהוה כל הויות מאתו יצאו תולדות חדשות, והנה הראשון היה מעלת האבות, והשני מעלת משה, עד כאן דבריו בשינוי הלשון. ועל פי זה נראה לפרש אמרם ז"ל בברכות (ו' ע"א) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך (דברים כח י), ואמר ר' אליעזר אלו תפילין שבראש. דהנה ידוע דהמצליח דרך הצצה מחרכים, האומות מאמינים שהוא בדרך הטבע ומבקשין תחבולות. מה שאין כן מי שמתנהג באותות ומופתים גלוים, ממנו הם מתייראין דאין חכמה ואין עצה ואין תבונה וגו' (משלי כא ל). וידוע דמעלת משה ומבחר השגתו, היה במעמד הנבחר לו המכונה בפי רז"ל בקשר של תפילין שבראש, כמו שדרשו בפסוק (שמות לג כג) וראית את אחורי (ברכות דף ז'.). ועל פי זה יתפרש דהנה הכתוב אומר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' דייקא נקרא עליך, אז ויראו ממך והבן, והיינו דאמר ר' אליעזר אלו תפילין שבראש והבן, ולכך נסמך לו המאמר הני תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו (ברכות ו' ע"א), והבן.

דבר אל בני ישראל וגו' (ויקרא א ב). בויקרא רבה פ"ב (ויק"ר ב' ד') אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע מכל שבעים אומות שיש לך, אין אתה מצווני אלא על ישראל, אמר לו הקב"ה מפני שהמלכוני על הים ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד (שמות טו יח), עד כאן דברי המדרש. ונ"ל כי כתיב (דברים ה ד) פנים בפנים דבר ה' עמכם, וקשה הא כתיב (שמות לג כג) ופני לא יראו. ועל כרחך צריך לומר דבחינת פנים דקדושה אינם נראים, אבל דבור יכול להשיג מבחינת פנים, וכן נאמר (שמות לג יא) ודבר ה' אל משה פנים בפנים, אף דכתיב ופני לא יראו, והבן. אך קשה מאי פנים בפנים, הא לא נראה אל פניהם, ושמא תאמר כי שמעו הקול לצד פניהם, הא באמת במתן תורה נשמע הקול מכל צדדים ומכל עברים (שמו"ר ה' ט'), ועל כרחך צריך לומר דהכי פירושו, דהא ישראל הם מבחינת פנים, כמ"ש (תהלים כד ו) זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה, (תהלים סז ו) יאר פניו אתנו סלה, והתורה בבחינת פנים ותורה אור (משלי ו כג), וכתיב (משלי טז טו) באור פני מלך, והבן. ועוד י"ל שישראל ותורה הן מז' דברים שקדמו לעולם (פסחים נ"ד ע"א), והוא בבחינת השגחה גלויה, דהטבע אין לה מציאות קודם הבריאה, והשגחה גלויה היינו בחינת פנים והבן, ולכך כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו, שנאמר (איכה ב יט) קומי רוני וגו' (מעילה ל"ב ע"ב), והבן. ואמר בלילה, משום דאז אין מטרידו שום דבר ותורתו זכה, ולכך משתבח הקב"ה בשבחייהו דישראל בתפלין של ראש שלצד הפנים, קשר של תפילין בחינת אחוריים, כמו שדרשו (ברכות ז' ע"א) וראית את אחורי. ולכך התורה שייכה לישראל דוקא, דאומות העולם יונקים רק מאחוריים, וישראל מבחינת פנים, וידוע דבחינת פנים הוא בחינה דאתגליא, ואחוריים הוא בחינה אתכסיא, וכמו שפירשו חביבין ישראל שנקראים בנים וכו' חבה יתירה נודעת להם וכו' (אבות פ"ג מי"ד), והבן. ונקדים עוד על פי מה ששמעתי מהמגיד הקדוש מקאזאניץ על התרגום שמפרש על הפסוק ה' ימלוך לעולם ועד, ה' מלכותיה קאים לעלם וכו' לשון הוה, כי לשון הקודש הוא בבחינת פנים, והתרגום בבחינת אחוריים בחינה דאתכסיא, ולכך על ימלוך פירש קאים, ר"ל דלעת עתה הוי רק בחינת אתכסיא ולא באתגליא, והבן. והנה הטעם שלא אמרו ה' מלך, משום דהם הוי בבחינת פנים, ולא יתכן כעת מלך בבחינה זו רק ימלוך, ולכך כיון שהם בבחינה זו, התורה שייכה להם דוקא. וזה פירוש המדרש שלכך איני מצוה לשום אומה רק לישראל, מפני שהמליכני וכו' ואמרו ה' ימלוך וגו', מורה דהם בבחינת פנים, והתורה גם כן בבחינת פנים, והבן כי נכון הוא בס"ד.