וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ׃ (ס)
אור המאיר
בפסוק והסירותי את כפי וראית את אחורי ופני לא יראו ואיתא בדבריהם הראהו קשר של תפילין ודברי חכמים צריך לימוד והנראה כי הנה כבר קדם לנו הדבור בזה אשר אנו בני ישראל נקרא דורשי יחודך ע"ש שאנו דורשין תמיד יחודו ואחדותו ית' ואפילו אנו רואין ע"י גשמיות גופינו בחי' התחלקות המדות עכ"ז אנו המעלין ומגביהין הכל אל השורש כי הנה יש כמה וכמה בחי' תענוגות בני אדם בעולם ומחמת שאנו מורכבים בד' יסודות ארמ"ע בגוף עכור והחומר בעוה"ז עלמא דפרודא נראה לכאורה שריבוי התענוגים המה נפרדים זמ"ז מי שיש בו מדעת קונו וחלק לו בבינה נפשו יודעת מאוד כל בחי' בעולם מאיזה מדה נמשך זה התענוג ומאיזה מדה נמשך תענוג אחר כי בכל מדה מז' מדות הקדושים נכללים בהם ומהם כמה בחי' תענוגים שונים ומשכיל על דבר ונותן דעתו לדרוש אחדותם ומתבונן לדעת ולהבין מקום מוצאם בשורשם יכול באמת להעלות כל בחי' התענוגים למרום שבתם ויודע הגם שכל רבוי התענוגים נמשכים מכללות זי"ה עכ"ז הלא גם הזי"ה אינם בדרך כלל כ"א שלשה קוים חד"ר וגם אותן הג' קיים מקום אצילתם מנקודה ראשונה אשר שם אין הפה יכול לדבר ולכנות שום בחינת התחלקות כלל לא ונמצא מי שזוכה לבוא למדריגה מעולה לדרוש האחדות ולבו נכון עמו להעלות בחי' התחלקות התענוגים אל מקומם הראשון אזי נתמעטים אצלו ריבוי התענוגים ונעשים כ"א ג' קוים ואח"כ נוסף עוד להעלות אל נקודה ראשונה ונעוץ סופה בתחלתם ונעשה רק אחדות יחיד ומיוחד אחדות גמור האמיתי וזה תכלית היחוד להחזיר את בחי' התחלקות לנקודה ראשונה וזה עיקר מגמת נפשינו בתורה ותפלה ומעשי המצות וכן ענין יחוד של (שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד) הגם ע"ש הכוונה הוא עמוק מאד ומי יכול לעמוד על סודו אמנם ע"פ דרכינו יכול המשכיל להתבונן כלליות מהות ענין היחוד היינו כשאנו מטיבים כשרון פעולתיני ומשיגין התלבשות אלהות באמצעות התלבשות מדותיו הקדושים אשר צימצם א"ע בהם בשביל עמו ישראל ונתפשטו מאורות עליונים בהנבראים כולם מראש עד סוף והכל בגין לאשתמודע בהון עלמין כמאמר אליהו בריש התיקונים והנה כשישראל מחזירין מחשבה זו הנאצלה בשבילה אל הכוונה ורצון הקודם למה ברא ככה בעולמו זה עיקר היחוד הנזכר בכ"מ ובהיות כן מעשינו הטובים אנו הגורמים חיות והורדת השפע לכללות העולמות עליונים ותחתונים שנבראו כל עצמן הכל בשביל עם קרובו ישראל וכלל גדול זה נקוט בידך אשר להיות כוונה של כל דבר בעולם הוא בחי' המוחין לאותו דבר וכוונת הבורא ב"ה בבריאת עולמו בכדי שיקבל תוספת תענוג מעמו ישראל ואם הוא יתברך מקבל באמת תוספת תענוג מאתנו כאשר עלה ברצונו הפשוט אזי אנו הנותנין חיות והשפעה בהעולמות דהיינו בחי' מוחין להשפיע ולחדש אותם כאשר בראשונה קודם הבריאה כיון שאנו מכוונים אל כוונת הבורא ית' שהוא בחינת המוחין לבריאת עולמו ומזה יקיש המשכיל אל שארי המדריגות וידמה ענין אל ענין אדם הרוצה לגשת אל עה"ק פנימה לעבוד את הקב"ה באמת ובלב שלם יכוון את פרטי פעולותיו ועובדותיו יהיו מכוונים אל רצון הבורא לדעת למה ברא ככה בעולמו והתלבש את עצמו באמצעות עובדא כזה הכל בשביל להחזיר את המחשבה הנאצלה לקדמותה ולשורשה ובהיות כן מעלה את השכינה לומר חזי במה ברא אתינא לקמך כי השכינה היא דמות דכל דמיונות נתחזיין בה ובזה מובן מאמרם ז"ל: תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו ומי כעמך ישראל וגו' והנה בודאי אין הכוונה כפשוטה שהקב"ה מניח תפילין של עור כמונו אמנם הוא הדבר אשר דברתי כי תפילין המה בחי' מוחין וכמבואר כוונה של כל דבר הם בחינת מוחין לאותו דבר והכוונה של מצוה הוא המוחין של זאת המצוה והנה כשאנו מניחין תפילין כוונתינו בהם ליחד כל דבר בעולם אל הקב"ה ית' ויתעלה יחוד קב"ה ושכינתא כי כל ניצוץ קדוש השורה בהנבראים והדוממים והצומחים זה נקרא שכינה השוכנת בהם להחיותם ונמצא אם אנו בנ"י מעלים ומגביהים ע"י כוונתינו הניצוצין למקומה הראשונה ממילא אנו מגביהים את איברי השכינה והיינו החזרת מחשבה הנאצל לשורשה כאשר היתה כוונת הבריאה וזהו שכתוב בתפילין שלנו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד כי אנו מיחדין שמו ית' בעולמו ודורשים יחודו ואחדותו להעלות כל פרטי התחלקות המדרגות אל אחדות האמיתי נקודה ראשונה כאמור ובתפילין דמארי עלמא כתיב בהו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ פי' כוונת הבורא בבריאות עולמו הכל בשביל ישראל זה נקרא תפילין שלו בחי' מוחין לברוא העולם וזה כוונת הגמרא אתם עשיתם אותי חטיבה אחת בעולם ואף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם כי ידוע שהשכינה נקרא עולם מלישנא דעלימא וכשהבורא ב"ה רוצה להאיר לארץ ולדרים עליה אזי באמצעות התלבשות השכינה הוא מאיר ואנו משיגין אותו ית' באמצעות התלבשותה וכן אנו בני ישראל נתחזיין למעלה בשכינה ולכוון זה נקרא כנסת ישראל אשר כל דיוקנאות נתחזיין למעלה ע"י וכללות נשמותיהן של צדיקים מכונסים בה וכאשר יבואר כ"ז באריכות אי"ה בדרוש ראש השנה ע"ש וזהו אתם עשיתם אותי חטיבה אחת בעולם פי' אתם בכשרון פעולתכם הטוב גרמתם יחוד למעלה שאני מתייחד בשכינה הנקרא עולם להשפיע לכם ע"י אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם דהיינו שתתראו בשכינה למעלה כנז' ורואה יראה וישכיל לדעת אשר שני בחי' תפילין אלו הם דבר אחד וכוונה אחת ומעתה נחזור לענין והסירותי את כפי וראית את אחורי ופני לא יראו כי בודאי השכל הנעלם מכל רעיון לית מחשבה תפיסה כלל כ"א מחשבותיו יתברך ניכרים מתוך מעשיו היינו מצד פעולותיו שפועל אתנו בני ישראל באמצעות התלבשות השכינה וזהו וראית את אחורי ודאי כינוי לשכינה כידוע ומה מאוד העמיקו חכמים בדבריהם קודש הראה לו קשר של תפילין ירצה הקב"ה הראה למשה רבינו ע"ה להבין ולהשכיל התחברות שני בחינות תפילין שהם הכל אחדות אמיתי ואין ביניהם פירוד כלל כי תפילין של הבורא יתברך ויתעלה המה בחי' המוחין לבריאות העולם בשביל נשמותיהם של ישראל שצפה התענוג שעתיד לקבל מהם וישראל מכוונים גם כן לעשות רצון קונם לייחד שמו בעולמו ומעלים מחשבה הנאצלה לקדמותה נמצא מתייחדים ומתקשרים שתי הכוונות יחד היינו שני בחינות תפילין שהם מורים שני בחי' מוחין וזה שהראהו קשר של תפילן ודוק מאוד כי עמוק:
תפארת שלמה
וראית את אחורי ופני לא יראו. ולהלן הוא אומר אשר ידעו ד' פנים אל פנים וכ"כ פנים בפנים דבר ד' עמכם. אך ענין ההשגה בהקב"ה הכל הוא בבחי' אחורים כל מה שמשיג הוא הכל בחי' אחורים לשלמעלה הימנו ולגדולתו אין חקר ואין סוף ב"ה. וזהו הצדיקים אין להם מנוחה כי אין מנוחה לסוף השגתם וז"ש דרשו ד' ועוזו בקשו פניו תמיד ר"ל מי שהוא מאותן הדורשי ד' ומבקשיו הנה יבקשו פניו תמיד ולא יהי' שום הפסק ומנוחה להשגתם כי כל מה שישיגו בחי' פנים הנה יש עוד פנים למעלה מזה וזהו בחי' אחורים לעומתו. וזהו וראית את אחורי אף בחי' פנים בפנים הוא אחורי כנ"ל: