חסידות על תהילים פד:ו

ובמדרש אח נפשע מקרית עוז כו'. כי ע"י שפשע ומרד קרח בעיקר העוז והכח שהי' לו באמת רק ממרע"ה שהשפיע עליו בכלל ישראל להיות קדוש כמו שהי'. ומרד כמ"ש ויקח קרח ואתפליג כמ"ש בזוה"ק לקח לגרמי'. כי מי שנתבטל לגמרי לכח וחיות השי"ת אין לו מה ליקח. וע"י פרישתו ניטל ממנו מה שהי' לו כי כל אדם צריך לחזק עצמו בחיותו מהשי"ת כמ"ש עוז לו בך וכתיב יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה כו'. שעי"ז מברר חיות הפנימי ומדבק עצמו בהשי"ת. שהוא בשורש החיים שנמשך מהשי"ת לכל הנבראים בחי' שלום ושבת כנ"ל:

וְעִקַּר הַלְבָּשָׁתוֹ לְרַגְלֵי הָרוּחַ, בִּבְחִינַת (ישעיהו מ״ב:ה׳): וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ; כִּי בָּרוּחַ הַזֶּה יֵשׁ קוֹמָה שְׁלֵמָה, כִּי מִבְּחִינַת רַגְלִין נִתְעוֹרֵר לְהַיְשִׁיר אֶת בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (שם מ): יַשְּׁרוּ בָעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹקֵינוּ. מְסִלָּה דַּיְקָא, שֶׁהוּא מְקוֹם הָרַגְלִין. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהלים פד): מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם; שֶׁעַל־יְדֵי מְסִלּוֹת שֶׁבִּלְבָבָם נִתְעוֹרֵר לְהַיְשִׁיר אֶת בְּנֵי אָדָם הַשּׁוֹכְנִים בָעֲרָבָה וּבַחֹשֶׁךְ, לְהַיְשִׁיר לָהֶם דֶּרֶךְ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה – בְּחִינַת מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם (תהלים פד), לְהָבִיא מֹרֶךְ בִּלְבָבָם.