נָכ֣וֹן כִּסְאֲךָ֣ מֵאָ֑ז מֵֽעוֹלָ֣ם אָֽתָּה׃
ליקוטי מוהר"ן
וְיֵשׁ דִּבּוּר שֶׁל מַלְכוּת, בְּחִינַת מַלְכוּת פֶּה. וְזֶה בְּחִינַת: גַם מֵאָז דַּבֶּרְךָ, בְּחִינַת (תהילים צ״ג:ב׳): נָכוֹן כִּסְאַךָ מֵאָז:
ישמח משה
ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה (שמות יב מ). עיין רש"י (ד"ה שלשים) ורשב"ם ותרגום יונתן בן עוזיאל, וכולם חתרו להבין הני שלשים מאי עבידתייהו, וכן בפסוק שאחריו (שמות יב מא) ויהי מקץ שלשים שנה, ואף אני אענה חלקי. וכן בהא דדרשו רז"ל (מדרש רבה בראשית פרשה ל"ה, תנחומא וירא סי' י"ג) לא בציר עלמא מתלתין צדיקים, שנאמר (בראשית טו ה) כה יהיה, יהיו בגימטריא הכי הוי, ולכאורה אין זה ענין לקשר הפסוק לספירת הכוכבים שנאמר בו כה יהיה וגו'. ונקדים לפרש הפסוקים (בתהילים צ״ג:א׳) ה' מלך גאות לבש וגו' אף תכון תבל בל תמוט, ר"ל בשעת בריאת עולם הראה גדולתו כי תולה ארץ על בלימה רק במאמרו, (תהלים צג ב) נכון כסאך מאז, ר"ל שניכר גדולתו מאז מעולם אתה, אבל (תהלים צג ג) נשאו נהרות הם הד' מלכיות קולם להשכיח שמו ית', נשאו נהרות דכים, כמו שפירש הרד"ק מלשון לדכא שמדכין את ישראל, וכפל הענין על פי שפירש הרמב"ם באגרת תימן (ישעיה נד יז) כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיע, דמרמז על שני מיני שונאי ישראל, האחת העומדת עלינו להפר דתנו בנצחון מלחמה וחרב כמו עמלק ונבוכדנצר וכדומה, והב' הם המחודדים משאר המלכיות והחכמים שבהם, כמו האדומיים השמים פניהם לסתור דתינו ולהפר תורתינו בטענות שטוענים עלינו ומקשים על דתינו. והנה על כל אחד מהב' הנ"ל הובטחנו שלא יצלחו ולא יעשו רושם בנו, היינו כל כלי יוצר, ר"ל בכלי זיין עליך לא יצלח, וכנגד הכת השני הנ"ל אמר וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיע וגו', עיין שם באורך. ונשאו נהרות קולם, היינו הלשון הקם למשפט וכו', (תהלים צג ד) מקולות מים רבים וגו', כמו המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון (ישעיה יז יב), משברי ים האומות הללו שהם משברי ים וגו', כמו כי גדול כים שברך (איכה ב יג), שהוא השרטון הגדול, וזה מקולות מים רבים אדירים, שהם אדירים יותר מכל מים רבים כמבואר בדניאל בחיה הרביעית (מגילה י"א ע"א), ועל ידיהם אדיר במרום לדיוקא, כמבואר בבעל עקדה על אמרם (יומא דף כ':) אלמלא קול המונה של רומי וכו', על כן אדיר במרום ה' בלשון חכמה וכבוד כלפי מעלה, ודיוקא אשמועינן אף על פי כן אין אנו מתייאשין, כי (תהלים צג ה) עדותיך נאמנו מאד במה שהבטחתנו בכמה הבטחות, לביתך נאוה קדש היינו שמקדש ה' מעשה ידיו יתכונן, אז ה' לאורך ימים לעולם שכלו ארוך, כי השם הוא יהיה וא"ו במקום היו"ד ולעתיד באתגליא, והבן כמו שיתבאר דיהיה תלתין.
קדושת לוי
במדרש אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (תהלים צג, ב) נכון כסאך מאז. אמר רבי ברכיה בשם רבי אבוהו אף על פי שמעולם אתה לא נתיישבה כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה לכך נאמר נכון כסאך מאז. משל למלך שעשה מלחמה ונצח ועשו אתו אגוסטוס אמרו לו עד שלא עשית מלחמה היית מלך עכשיו עשינוך אגוסטוס. מה יש כבוד בין המלך לאגוסטוס, אלא המלך עומד על הלוח, אגוסטוס יושב. כך אמרו ישראל באמת עד שלא בראת עולמך היית אתה, משבראת אותן אתה הוא אלא כביכול עומד שנאמר (חבקוק ג, ו) עמד וימודד ארץ, אבל משעמדת בים ואמרנו שירה לפניך באז נתיישבה מלכותך וכסאך הוי נכון כסאך מאז באז ישיר עד כאן. ונבאר מקודם הפסוק וירא ישראל את היד הגדולה וכו' ויאמינו בה' ובמשה עבדו אז ישיר משה כו', שיש להבין מה הוא החידוש שהאמינו בה' ובמשה עבדו כיון שראו כבר ישועת ה' בקריעת הים וכיון שראו ישועותיו ונפלאותיו מה הוא החידוש שהאמינו בה' ובמשה. ועוד יש להבין שנאמר אז ישיר, לשון עתיד. וגם אז איננו מובן כי בכל התורה כולה לא נאמר לשון עבר כי התורה מאמרה לשון הוה ואז פירושו לשון עבר, כלומר באותו זמן וכך הוי ליה למימר וישירו את השירה הזאת: