ציטוטים על תהילים צג:ב

נָכ֣וֹן כִּסְאֲךָ֣ מֵאָ֑ז מֵֽעוֹלָ֣ם אָֽתָּה׃

שפת אמת

במד' נכון כסאך אעפ"י שמעולם אתה לא נתישבה כסאך אלא מאז ישיר כו'. כי הכסא הוא הוראה על המלכות ואשר הממשלה שלו. לכן נאמר השמים כסאי. כי בעוה"ז אין נגלה כח מלכותו יתברך ע"י עמלק הרשע כמ"ש חז"ל אין הכסא שלם עד שימחה שמו של עמלק. ובמד' הרוח מתגאה על התהום ואש על הרוח כו' ע"ש. והכלל כי בנ"י הם קרובים להשי"ת. ולכן כאשר הם מושלים על האומות עי"ז מושכין מלכותו ית' על כל הבריאה ובנ"י רוצין למשול על כל הדברים כדי לקבל עליהם ועל כל הנלוה להם את מלכותו ית'. וכן הי' כוונת הבריאה מה שניתן ממשלה לקצת הבריאה על קצתה. בעבור כי אין מלכות שמים יכולה לחול על השפלים רק באמצעיות ממשלת השפלים. וז"ש אשירה לה' כי גאה גאה. פי' שיש לנו לשיר לפניו שע"י גיאות שלנו יכול להתברר גיאותו של מלך מלכי המלכים הקב"ה. וגם כמו שאר הפירושים שכתבנו במ"א שכל הגיאות הוא רק גאותו ית' ע"ש. וזה כל ענין השירה שנתישרו כל הנבראים באמצעות גאולת ישראל והי' מוכן להיות כמו לעתיד כמאמר ה' ימלוך לעולם ועד. לולי שקלקל עמלק הרשע אח"כ. לכן מצווין לזכור לו איבה לעולם. לכן מזכירין בכל יום קודם ק"ש יציאת מצרים וקי"ס. שבנ"י מבררין אשר הם שולטין על כל הבריאה והאומות ומקבלין עליהן עול מלכותו ית' ומצותיו כדי שיחול מלכות שמים על כל הבריאה. וכ' רש"י ובמדרש אמר אויב ארדוף הי' צריך להיות תחילת השירה כו' ע"ש. והטעם כמו אהבה מקלקלת השורה. כי זה הוראה שאין עיקר שבחן של ישראל על שפדה אותם לחירות וביטל מחשבות אויב שלהם. רק מה שזכו להתקרב להשי"ת ולברר מלכותו ית' להיות כל האומות נכנעים להשי"ת ועמו. זה הי' עיקר התעוררות השירה של בנ"י. לכן הקדימו החביב והעיקר. אשירה כי גאה גאה. זה הי' עיקר שמחתם בה':
שאל רבBookmarkShareCopy

שפת אמת

ובמדרש אז ישיר הה"ד נכון כסאך מאז כו' לא נתישבה כסאך עד שאמרו בניך שירה. כי בנ"י נשתלחו לעוה"ז לברר כבוד מלכותו ית' בעולם. כמ"ש עם זו יצרתי כו'. ולכן כ' אז ישיר לשון עתיד. כי התורה וכביכול השי"ת בעצמו וכמו כן בנ"י היו מצפין להוציא מכח אל הפועל מה שנבראו ע"ז. רק בעודם ת"י הרשעים לא היו יכולין לברר זאת ועתה נגמר הפעולה וביררו כבוד מלכותו ית' בעולם. וכ' השירה הזאת מכלל שכתובה לפניו ית' במרום והם המשיכו ההארות והלבישו באותן הדיבורים. וז"ש ויאמרו לאמר כי עשו מזה סדר שיוכלו להוציא האורות בספורי דברים ונעשה תיקון בכל העולם. וז"ש בכלל השירה על התורה ובנין המקדש תביאמו ותטעמו כו'. כי כשנבררו בנ"י מן האומות אז נברר ג"כ חלקו ית' בעולם והוא א"י וביהמ"ק וכמו כן בזמנים השבתות ומועדים כמ"ש במ"א דיש עולם שנה נפש ובכולם יש חלק מבורר ומיוחד לשמו ית'. והכל תלוי בבנ"י כפי מה שנבררו הם נברר החלק בשנה ובעולם. לכן אומרים זכר ליצ"מ בקידוש היום ובתפלה כי ע"י יצ"מ נעשה ונמצא הקדושה בזמן. וכן במקום. והרגישו בנ"י בתוך השירה איך שנפנה מקום ביהמ"ק להם כדכ' שמעו עמים ירגזון כו' נמוגו כו יושבי כנען ונקנה להם המקום. לכן הי' המצוה בעליות רגלים לעזרה שהי' חיבור כל הג' עולם שנה נפש כמ"ש במ"א. וכתיב תטעמו שכשבנ"י באו לעזרה נתדבקו ממש וניתן להם חיות חדש. והלא אחז"ל ביומא שאילנות שנטען שלמה במקדש עשו פרי הגם שהיו של זהב וכסף כו'. וכש"כ נפשות בנ"י כשבאו שמה הי' בהם חיות חדש כמ"ש במ"א שע"ז נרמז מראהו כלבנון. וע"ז בוודאי יש לנו להתאונן לצפות לרחמי שמים כמו שתקנו [*לומר] תטענו בגבולנו. ולא לחנם נק' עליות רגלים כמ"ש בעלותך לראות פני ה' שנתעלו נפשות בנ"י בעליות הרגל. וכ' ולא יחמוד איש את ארצך כו'. פי' אם לא ביטלו עליות הרגל לא הי' נשלח יד במקדש ה' ולא הי' כח להרשעים ליקח ארצנו מידינו:
שאל רבBookmarkShareCopy

שפת אמת

במד' נכון כסאך מאז אע"פ שמעולם אתה לא נתישבה כסאך עד. שאמרו לפניך שירה בים כו'. דאיתא בנ"י המליכוני תחלה על הים ע"ש כי לא נמצא שם מלך על הקב"ה בתורה עד כאן דכ' ה' ימלוך. כי אין מלך בלא עם ולתכלית זה נברא כל העולם להיות מלכותו ית"ש מתגלה. וכ' במ"א פי' הפ' והמדרש. כבוד אלקים הסתר דבר עד ויכלו. ומויכלו ואילך כבוד מלכים חקור דבר. כי א"א להשיג כבודו ית' בבחי' אלקותו שהוא גבוה גבוה מהשגת בו"ד. אבל בבחי' מלכותו ית"ש יש לחקור. וזה תלוי בבחירת התחתונים לקבל עליהם השי"ת למלך. ובעבור הרצון והתשוקה של התחתונים מלביש הקב"ה עצמו בלבוש מלכות כמ"ש ה' מלך גאות לבש. שכל שם הגאות והמלכות הוא ע"י התלבשות כי מה שייך גאות במי שמחיה ומהוה כל. רק מצד התחתונים המצפים לגלות כבוד מלכותו בעולם. וזה מיוחד רק לבנ"י כמ"ש עם זו יצרתי. וכשיש עם יש מלך. וגם בבריאה כשנברא האדם בע"ש ואמר לכו נרננה לה' כדאיתא במד'. אז הי' גילוי מלכותו ית'. ולכן מן ויכולו חקור דבר. וזה נשאר בכל שבת שבנ"י מתיחדין ומתפרשין מסט"א ואז חל מלכות שמים. וז"ש ישמחו במלכותך שומרי שבת. ולכן סהדותא אקרי. חקור דבר. ויש בו קריאת התורה. ובכלל בקי"ס שהי' סוף תיקון בנ"י שנגאלו בשלימות ונעשו עם ה' אמרו ה' ימלוך. חקור דבר. זו השירה. וכל נפלאות השי"ת ביצ"מ לא הי' מפורסם ונגלה מקודם לפי שהי' בחי' כבוד אלקים הסתר דבר. אבל בקי"ס התחיל כבוד מלכים חקור דבר. ובחי' זו היא רק לבנ"י שנק' בני מלכים. ז"ש אז ישיר שהתחיל בחי' חקור דבר כנ"ל. ובאמירת בנ"י ה' ימלוך נתגלה בחי' לבוש מלכות כנ"ל. ולכן אחז"ל אם היו אומרים ה' מלך לא הי' אומה שולטת בהם. כי כפי מה שנגמר התיקון בנפכות בנ"י כך נתגלה כבוד מלכותו ית' בעולם:
שאל רבBookmarkShareCopy