חסידות על תהילים צו:ח

ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפני' וכו'. יש לדקדק בלשון אשר העמיד לפני'. הנראה להקדים מ"ש כמה פעמים בתהלים בואו לפניו ברננה. שאו מנחה ובואו לפניו. כי עיקר התפלה שיהי' בכוחו לעשות היחוד למעלה פא"פ כי כל זמן שלא נגמר היחוד כתיב וראית את אחורי ופני לא יראו. וז"ש ואתה הסבות את לבם אחורנית שנאמר באליהו הנביא. וז"ש בגמ' אליהו לא נענה רק בתפלת המנחה פי' אפי' במנחה אשר אז הדינין מתגברים הי' בכוחו לעשות היחוד פא"פ ולתקן מה שנאמר ואתה הסבות את לבם אחורנית ולעורר החסד. וז"ש בגמ' אברהם תיקן תפלת שחרית שאז החסד גובר. יצחק תיקן תפלת מנחה אפי' בשעה שהדינין מתגברין. יעקב תיקן תפלת ערבית. שהי' כוחו יותר כי בלילה הוא התגברות הדינין יותר ועכ"ז הי' כח בתפלתו לעשות היחוד פב"פ וז"ש שאו מנחה ובואו לפניו שגם בתפלת המנחה יהי' היחוד פב"פ כנ"ל. וזה הרמז ג"כ בפ' שהתחלנו ותקרא אסתר להתך ואמרו רז"ל התך זה דניאל וכבר אמרו רז"ל החרש והמסגר הם הצדיקי דור עמדו בתפלה לעזור למרדכי ובפרט דניאל. אשר רמז בשמו אדנ"י א"ל. וזה אשר העמיד לפני' לשון עמד בתפלה לעשות היחוד פב"פ להראות את אסתר ולבקש מלפניו על עמה. רמז על הנ"ל בואו לפניו ברננה. וכאשר יהי' היחוד פב"פ אז יהי' עת רצון לישועת ישראל: