חסידות על תהילים צז:יא

ג וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ד׳:ח׳): נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי. וְאִי אֶפְשָׁר לַלֵּב לִשְׂמֹחַ אֶלָּא עַד שֶׁיָּסִיר עַקְמוּמִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ, שֶׁיְּהֵא לוֹ יַשְׁרוּת לֵב, וְאָז יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם צז): וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה.

או יאמר "ואלה תולדות יצחק כו'". ונקדים לפרש הפסוק "ויזרע יצחק בארץ כו' וימצא מאה שערים", יש לומר הרמז, דהנה עבודת הצדיק הוא תמיד להרים את השכינה הקדושה שהיא ה"א אחרונה, וזהו שפירש"י "אומד זה למעשר", רמז בדבריו לדברינו הנ"ל, שהיה יצחק אומד עצמו למעשר, דהיינו תרומה דהכתוב קראה לתרומה מעשר כדאיתא בכמה דוכתא, תרומה פירוש תרום ה"א, ועיקר העבודה להשי"ת ע"י אהבה ויראה שזה רמז תרומה - תרי ממאה, דחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום וצריך לברכם באהבה וביראה, וזה נקרא "זריעה" אצל הצדיק, שע"י אהבה ויראה נזרע בו אור גדול, וזהו "אור זרוע לצדיק", ועל ידי זה ממילא נמצאים המאה שערים, דהיינו שע"י כל ברכה שהוא מברך הוא פותח שער אחד ממאה שערים העליונים שהם נקראים מאה ברכות דהיינו בריכות העליונים, וזהו "ויזרע יצחק" כנ"ל "וימצא מאה שערים" כנ"ל.

ועל פי זה יפורש הפסוק (תהלים צז יא) אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. על פי הנ"ל ובתוספת נופך, כי העידו רז"ל (תענית ט' ע"א) דליכא מידי בנביאים ובכתובים וכו', אך על ידי נביאים וכתובים נבא להבנת הרמז בתורה הק', כמ"ש האלשיך (במשלי א' ב) בפסוק לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה, עיין שם. גם כאן נאמר אנחנו דעל ידי הבנת הפסוק הנ"ל בתהלים, נבין יותר הרמז בתורה הק' בפסוק הנ"ל, והוא דבאותו מסך המבדיל עצמו יש בו אור האלקי טמון וגנוז, אשר יירש כשיתחזק בכל כחו ויפשיט מעליו הלבוש, אז ימלא המטמון בתוכו. והיינו כי ענן ה' וגו' כמ"ש, ואש תהיה לילה, ר"ל אש הדבקות ושלהבת יה אשר ימצא בלילה בעת התבודדות, הוא בו באותו הענן עצמו, והבן זה. וידוע מה שפירשתי על הפסוק (יחזקאל טז ז) כצמח השדה נתתיך, על פי הכוזרי. והיינו אור זרוע, כדמיון הזורע אשר כפי הנראה הוא מאבד הגרעין שנתנו במקום שיכלה ויתבלה, אבל יש בו כח הצמיחה נסתר להרבות תנובה יותר ויותר ממה שזורע, הכי נמי יש לצדיק אור זרוע שכפי הנראה בא מסך המבדיל להורידו מקדושתו ומעלתו, אבל יש בו מטמון להעלותו עליה גמורה יותר ויותר, ומפרש סדר העליה על ידי זה ולישרי לב שמחה, ר"ל אותן היודעים לישר לבם, נצמח להם דבקות ושמחה בה', והבן.